ת"א 41744-08-18

תקציר

התובעים תבעו את בית החולים הנתבע בגין רשלנות רפואית שהביאה לקטיעת רגלו של בן משפחתם. לטענתם, בית החולים לא ביצע את הבדיקות הנדרשות, מה שהוביל לעיכוב בטיפול שהחמיר את מצבו של החולה. בית החולים הכחיש את הרשלנות וטען כי העניק טיפול הולם בהתאם למצבו הרפואי המורכב של החולה. בית המשפט פסק לטובת הנתבעת, בקובעו כי התנהלות בית החולים אינה מהווה רשלנות. למרות שמצבה של המטופלת נשקל ונבדק בקפידה, האופי המורכב של מחלתה הפך את האבחון והטיפול למאתגרים. בית המשפט ציין כי החלטות הרופאים היו סבירות והתבססו על סטנדרטים מקובלים של טיפול. בנוסף, טענו התובעים כי בית החולים לא החזיר את האצבעות הקטועות לקבורה, דבר שגרם לעוגמת נפש. בית המשפט פסק לתובעים פיצויים לא ממוניים בסך 18,000 ₪ בגין הפרת חובה זו, אך דחה את תביעתם לפיצויים ממוניים מחוסר ראיות. כל צד היה אחראי להוצאות המשפטיות שלו.