ת"א 4218/09

תקציר

הנתבעים, זוג נשוי, קיבלו מהתובעת מענק לתמיכה בעסק גידול האווזים שלהם לאחר שהתחייבו להפסיק להפעיל את העסק. התובע תבע את הנתבעים על הפרת תנאי ההתחייבות, שקבעה כי אין לעסוק במישרין או בעקיפין בעסקי גידול אווזים והפקת הכנסה כלשהי ממנו. בית המשפט מצא כי הנתבעים פעלו כיחידה עסקית אחת והפרו את ההתחייבות בכך שגידלו אווזים שוב בניגוד לתנאי ההתחייבות. ההתחייבות נחתמה על ידי שני הנתבעים, המאשרת כי שניהם בעלי עסק פעיל לגידול אווזים. הנתבעים טענו כי העסק שייך לאישה בלבד וכי הבעל לא היה מודע למעשיה של האישה המהווים הפרת התחייבות. עם זאת, בית המשפט מצא כי הבעל היה מודע למעשים אלה וכי העסק היה בבעלות משותפת של שני הנתבעים. בית המשפט דחה גם את הטענה כי הבעל לא היה אחראי למעשיו עקב מחלת נפש, וציין כי החריג לאחריות פלילית אינו חל על המשפט האזרחי. לפיכך, פסק בית המשפט לטובת התובעת, והורה לנתבעים להשיב את כספי המענק, בצירוף ריבית והוצאות, ביחד ולחוד.