סע"ש 26095-06-19

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעה שהעלה עובד לשעבר נגד מעסיקו, חברה לשירותי דרך המספקת שירותי גרירה והצלה וכן אחסנת רכבים. התובע, שעבד כנהג גרר, טען כי החברה לא עמדה בתנאי העסקה שונים, לרבות צו ההארכה בענף ההובלה, שהיה אמור לחול על יחסי העבודה שלו. הוא גם טען לפיטורים שלא כדין ותבע פיצויים בגין זכויות שונות שלטענתו קופחו במהלך העסקתו והפסקתה. הסוגיה הראשונה שנדונה הייתה תחולת צו ההרחבה בענף התחבורה על יחסי העבודה בין הצדדים. בית המשפט קבע כי הצו אינו חל, שכן עיקר עיסוקה של הנתבעת היה שירותי דרך ולא תחבורה. למרות שהחברה הובילה כלי רכב כחלק משירותיה, הייתה זו פעולה משנית לעיסוקה העיקרי. לאחר מכן בחן בית הדין את תקופת העסקתו של התובע, ומצא כי הוא עבד אצל הנתבעת במשך 22 חודשים, החל מיום 12.2.2015. הנתבעת טענה כי ההעסקה החלה ביום 1.2.2016, אך בית הדין קיבל את ראיות התובעת בנקודה זו. בהתייחסו להפרשי השכר להם טען התובע, קיבל בית הדין את רישומי הנוכחות של התובע, אותם שלח לנתבעת באמצעות הודעות וואטסאפ, כראיה לשעות עבודתו. נפסק כי יש להתחשב ברישומים אלה, שכן הנתבעת הסתמכה עליהם לצורך הכנת תלושי השכר ולא הציגה רישומי נוכחות משלה. עוד קבע בית הדין כי אין לנכות את זמני ההפסקה משעות עבודתה של התובעת, שכן הנתבעת לא עשתה כן במהלך יחסי העבודה. באשר לשכרו השעתי של התובע, קיבל בית המשפט את טענתו כי הוא עומד על 30 ₪ לשעה. על סמך ממצאים אלה חישב בית הדין את זכאותה של התובעת להפרשי שכר, שהסתכמו ב-6,564 שקל. בית הדין שקל גם את נסיבות פיטורי התובעת ומצא כי הנתבעת לא קיימה דיון כדין. היא הורתה לחברה לשלם 8,000 שקל פיצוי בגין הפרה זו. פסק הדין התייחס אז לזכאות התובעת לפיצויי פיטורים. בית המשפט קבע כי הנתבעת לא הוכיחה נסיבות המצדיקות שלילת פיצויי פיטורים, וכי התובעת זכאית ל-9,405 ₪. עם זאת, מאחר שהנתבעת כבר שילמה 11,000 ₪, לא חויבה התובעת בפיצויי פיטורים נוספים. טענות התובעת להודעה מוקדמת, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה, הפרשות לפנסיה, פיצוי בגין תלושים פסולים ופיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת על תנאי העסקה, התקבלו כולן באופן חלקי. בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע סכומים שונים בגין רכיבים אלה, בסך כולל של 35,332 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה החל מיום 1.1.2018. לבסוף, קבע בית המשפט כי כל צד יישא בהוצאות המשפט שלו, נוכח ההצדקה החלקית של התביעה והפער המשמעותי בין הסכומים הנתבעים לבין הסכומים שנפסקו. עם זאת, מאחר שהנתבע הגיש מספר בקשות בלתי מוצדקות, לא נפסקו הוצאות במהלך ההליך.