רע"א 1619/20

תקציר

פסק הדין נסוב סביב בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט קמא בדבר זכותו של מי שאינו צד לעיין במסמכי תיק בית משפט ספציפיים. ערכאת הערעור דחתה את הבקשה מבלי להיזקק להתייחסותם של המשיבים, שכן סברה כי החלטת בית משפט קמא מפורטת ויסודית דיה. ערכאת הערעור הדגישה כי החלטות על חוות דעת של צדדים שלישיים שונות מהחלטות טיפוסיות הניתנות לערעור, שכן לא ניתן לבחון אותן מחדש בהליך הערעור הרגיל על פסק דין סופי. לפיכך, החלטות כאלה כפופות רק לרשות ערעור, ומחייבות בחינה מחדש על פי קריטריונים ספציפיים כמו סיכויי הערעור, סופיות ההחלטה, השלכותיה על הצדדים והאם היא מעוררת שאלות משפטיות מהותיות. עקרון ההליך הפתוח בבית המשפט עומד ביסוד הזכות לעיין בתיקי בית המשפט, אך הוא אינו מוחלט ועליו לאזן עם אינטרסים מוגנים אחרים, ובראשם פרטיותו של מידע רגיש, כגון סודות מסחריים. במקרה זה החליט בית המשפט כי אין מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא להגביל את הביקורת, תוך איזון בין הצורך בגישה לבין פגיעה אפשרית בעסקיה של כיל. היא הגיעה למסקנה כי שמירה על סודיות הנתונים הטכניים של כיל גוברת על האינטרס של המבקש, במיוחד לאור העובדה שהנתונים הטכניים עדיין עשויים להיות רלוונטיים לפעילות השוטפת של כיל. בנוסף, מאחר שהתביעה הייצוגית הייתה בשלב בקשת האישור, נטל ההוכחה של המבקש היה תלוי במידע נגיש, כך שגילוי נרחב לא היה קריטי בשלב זה. כמו כן, למבקש ניתנה הזדמנות לבקש גילוי מסמכים במהלך ההליך בפועל של התובענה הייצוגית במידת הצורך. בהתחשב בשיקולים אלה, נדחה הערעור, ולא נגבו ממנו הוצאות, שכן לא התבקשו תגובות מהמשיבים.