תב"כ 6/21

תקציר

בניתוח זה, נבחן את החלטת ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21 בעניין תב"כ 6/21, הנוגעת לבקשה לצו מניעה נגד שימוש בעובדי מדינה לעריכה והפצה של סרטוני תעמולה. **העובדות הרלוונטיות:** העתירה הוגשה על ידי עו"ד שחר בן-מאיר, אשר ביקש צו מניעה שיורה לראש הממשלה (המשיב 1) להימנע מלערוך סרטוני תעמולה באמצעות עובדי מדינה, מביקוריו ביחידות צה"ל, וכן להימנע מפרסום סרטונים כאמור בחשבונותיו הרשמיים והאישיים ברשתות החברתיות. העתירה התמקדה בסרטון ספציפי שצולם ונערך על ידי עובדי לשכת העיתונות הממשלתית (לע"מ), אשר תיעד ביקור של ראש הממשלה ביחידת צה"ל, בשילוב דברי ברכה, מוזיקה ואפקטים. הסרטון הועלה לחשבונותיו האישיים והרשמיים של ראש הממשלה. **טענות העותר:** לטענת העותר, הסרטון נושא אופי תעמולתי אסור לפי סעיף 2א לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התש"יט-1959, בשל שימוש בנכסי וכספי ציבור. הוא הדגיש את השילוב של הצגת חיילי צה"ל באימונים, דברי ברכה מטעמו של ראש הממשלה, מוזיקה ואפקטים המעניקים לסרטון נופך דרמטי, כמו גם העובדה שהסרטון נערך והופק בידי עובדי לע"מ והופץ דרך חשבונותיו האישיים של ראש הממשלה לצרכיו הפוליטיים. **תגובות המשיבים:** * **המשיב 3 (היועץ המשפטי לממשלה):** ציין כי תוכנו, נסיבות הפקתו ואופן הפצתו של הסרטון הביאו את היועץ המשפטי לממשלה להורות על הסרתו מהעמודים הרשמיים של ראש הממשלה, והסרטון אכן הוסר. בנוסף, ניתנה הנחיה למשרד ראש הממשלה לוודא שעובדי מדינה לא יהיו מעורבים בעריכת סרטונים בעלי אופי תעמולתי דומיננטי, ובפרט שלא יפורסמו בחשבונות הרשמיים. היועמ"ש סבר שיש להורות על הסרת הסרטון גם מהדפים האישיים של ראש הממשלה, והדגיש כי השימוש בחומרים מוסרטים של לע"מ מחייב תשלום סביר, בהתאם להנחיות היועמ"ש. * **המשיבה 2 (הליכוד):** ציינה כי הסרטון הוסר גם מדף הפייסבוק האישי, וכי נעשתה פנייה ללע"מ להסדרת התשלום. במישור העקרוני, המשיבה 2 טענה כי הסרת הסרטון אינה מהווה הכרה בכך שהיה תעמולת בחירות אסורה. לשיטתה, אין די בעובדה שהיא מפיצה תוצר מדיה שנערך על ידי לע"מ כדי להעיד על תעמולתיות דומיננטית. היא הדגישה כי לע"מ מאפשרת שימוש בתוצריה תחת תנאים מסוימים, ואין לראות בפרסומים הכוללים מדיה שהופקה על ידי לע"מ כשלעצמם משום ניצול לרעה של מעמד ציבורי או נכסי ציבור. לדידה, כל מקרה ייבחן לגופו. **החלטת ועדת הבחירות (השופט חנן מלצר):** 1. **התייתמות הסעד:** השופט מלצר קבע כי הסעד הפרטני שהתבקש התייתם (הפך לחסר משמעות) עם הסרת הסרטון מהדפים הרשמיים והפרטיים של ראש הממשלה. 2. **השאלה העקרונית:** בנוגע לשאלה העקרונית בדבר השימוש בתוצרי מדיה של לע"מ לצורכי תעמולת בחירות, השופט קיבל את עמדת המשיבה 2, בשינויים מסוימים, לפיה אין לשלול אפריורי את האפשרות שמפלגות וגופים ישתמשו בתוצרי לע"מ, ובלבד שיעמדו בתנאים: * לע"מ מעמידה את תוצריה באופן שוויוני לשימוש כלל המועמדים (הוראה זו נובעת מהחריג לסעיף 2א לחוק). * המועמדים יעמדו בהנחיות היועמ"ש לעניין תשלום עבור הפרסום. * יש לעמוד בהוראות חוק דרכי התעמולה ודיני הבחירות. * השופט הדגיש כי ההיתר לשימוש בתוצרי לע"מ לצורכים פוליטיים נעשה מכוח עקרון חופש המידע, איזונו עם עקרון השוויון, והכרה בצורך בתשלום תמורה ראויה. 3. **איסור מוחלט:** נדחתה טענת העותר בדבר איסור מוחלט על פרסום תוצרי מדיה ממשלתיים בדפים רשמיים ואישיים של נבחרי ציבור ברשתות החברתיות. 4. **מבחן התכלית הדומיננטית:** השופט חזר והדגיש כי המבחן הקובע לזיהוי תעמולת בחירות אסורה לפי סעיף 2א לחוק דרכי תעמולה הוא מבחן התכלית הדומיננטית בעיני הבוחר הסביר. מבחן זה כולל מבחני עזר, כגון אופן ההפצה והפרסום, וכל מקרה ייבחן לגופו. 5. **שימוש ברשתות חברתיות:** נקבע כי אין לקבוע כלל גורף לגבי חוקיות הפצת פרסומים שהופקו מכספי ציבור ברשתות החברתיות, בין בעמוד רשמי (לצרכי מידע על פעולות נבחר ציבור) ובין בעמוד אישי (לצרכים פוליטיים). כל מקרה ייבחן בהתאם לנסיבותיו. 6. **הנחיית היועמ"ש:** הוסק כי הנחיית היועמ"ש להסיר את הסרטון מהמשרד לראש הממשלה הייתה בדין, בהתחשב בנסיבות, ובפרט באפקטים הוויזואליים והווקאליים שהוצגו בסרטון. 7. **הערות נוספות:** * (א) הובהר כי פרסום במימון משאבי ציבור של הופעת ראש ממשלה או שר יכול שלא להיחשב תעמולת בחירות אסורה אם מדובר במידע חדשותי אקטואלי (כגון בענייני חוץ או ביטחון) שהמרכיב הבסיסי בו הוא מסירת אינפורמציה. * (ב) הובהר כי ההחלטה אינה גורעת מהוראות סעיף 2ב לחוק (החל בתקופת בחירות), העוסק בהגבלות על תעמולת בחירות המתייחסת לכוחות הביטחון או נפגעי פעולות איבה. הוועדה ציינה כי הסרטון נשוא העתירה הופק והופץ טרם שנכנסה תקופת בחירות, ולכן הדיון התמקד בסעיף 2א. 8. **מחיקת העתירה:** לאור התייתמות הסעד, הוחלט על מחיקת העתירה, וללא צו להוצאות. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **החלת סעיף 2א לחוק דרכי תעמולה על רשתות חברתיות:** ההחלטה מחזקת את העיקרון כי גם פרסומים ברשתות החברתיות, הן בעמודים רשמיים והן בעמודים אישיים של נבחרי ציבור, נתונים לבחינה על פי חוק דרכי התעמולה, וניתן להפעיל עליהם סעדים כגון צו מניעה. * **מבחן התכלית הדומיננטית:** ההחלטה מדגישה את היישום המתמשך של מבחן התכלית הדומיננטית כקריטריון מרכזי להגדרת תעמולת בחירות אסורה, תוך התייחסות לאפקטים ויזואליים וקוליים, וכן לאופן ההפצה. * **ההבחנה בין חשבונות רשמיים ואישיים:** אף שהושג הסדר כולל, ההחלטה מותירה פתח להבחנה בין חשבונות רשמיים (בעיקר למטרות מידע ודיווח על פעולות) לבין חשבונות אישיים (הנוטים להיות בעלי אופי פוליטי יותר). עם זאת, ההחלטה נזהרת מלקבוע כלל גורף וקובעת כי כל מקרה ייבחן לגופו. * **שימוש בתוצרי מדיה של גופים ממשלתיים (לע"מ):** הוסדרה עמדה עקרונית בנוגע לשימוש בתוצרי לע"מ בידי גופים פוליטיים. הוכר עקרונית שהדבר אפשרי, אך תחת מגבלות מחמירות הכוללות שוויון, תשלום תמורה, ועמידה בהוראות החוק. הדבר נובע מאיזון בין עקרון חופש המידע לבין עקרון השוויון והאיסור על שימוש פסול בנכסי ציבור. * **היקף הדיון:** הובהר שהדיון התמקד בסעיף 2א לחוק, מכיוון שהסרטון הופק והופץ לפני תחילת "תקופת בחירות" כהגדרתה בחוק. הדבר משאיר את פרשנות סעיף 2ב (הנוגע לתעמולה בכוחות הביטחון) למקרים רלוונטיים יותר. * **התייתמות הסעד וסגירת התיק:** ההחלטה מציגה מודל של סגירת תיק כאשר הסעד המבוקש כבר ניתן בפועל, גם אם הדבר נעשה מחוץ להליך השיפוטי, אך תוך השארת הערות עקרוניות להמשך. החלטה זו חוסכת הליכים מיותרים אך מאפשרת הבהרת עקרונות משפטיים. בסיכומו של דבר, ההחלטה בעניין תב"כ 6/21 מהווה דוגמה ליישום עקרונות חוק דרכי התעמולה בהקשר של השימוש ברשתות החברתיות ובהפקת תוכן על ידי גופים ממשלתיים, תוך שמירה על איזונים בין חופש הביטוי, עקרון השוויון, והגנה על טוהר הבחירות.