בר"מ 5720/05

תקציר

בעניין משפטי זה הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, אשר נעתר חלקית לבקשתם לפיצוי מוגדל בשל נזק משינוי תקנת התכנון אך דחה מהם הוצאות משפט ואגרות. המבקשים ביקשו לתקן מחדל נתפס זה באמצעות סעיף 81 לחוק בתי המשפט, מהלך שבית משפט קמא דחה בתחילה, בקובעו כי אין מדובר בטעות סופר כהגדרתה בחוק האמור. השופטת ד' ביניש בחנה האם ניתן לפסוק הוצאות משפט במסגרת בקשה לתיקון טעות, והפנתה את העניין לדיון נוסף. המקרה עסק במבקשים, בעלי קרקע לתעשייה בפתח תקווה, שפוטנציאל הפיתוח שלהם בוטל על ידי תוכנית תב"ע שאושרה לאחרונה לחיזוק מסילת רכבת, תוכנית שגברה על הצעה קודמת שיצרה ציפיות פיתוח סבירות. לטענתם, מחדלו של בית המשפט המחוזי לפסוק הוצאות נבע מהתעלמות מפיצויים נוספים שזוהו לאחר פסק הדין ולא התייחס לשאלה האם מחדל זה היה מקרי או מכוון. המשיבים טענו כי ההוצאות הוחרגו במכוון בשל אופייה החלקי של הצלחת הערעור והציעו לבקש תיקון באמצעות ערעור ולא תיקון. בסופו של דבר, בית המשפט העליון הכיר בכך שהשמטת הוצאות יכולה להיחשב כ"השמטה מקרית" הניתנת לתיקון לפי סעיף 81, והציע להחזיר את העניין לבית המשפט קמא כדי שיעריך מחדש את ההוצאות וההוצאות, תוך הדגשת היעילות הפרוצדורלית והיתרון השיפוטי הטמון בתיקון כזה.