עפמ"ק 55311-06-18

תקציר

רכבה של המערערת חנה במקום השמור להעמסה ופריקה של נוסעים, וכתוצאה מכך התקבלו שמונה הודעות תשלום קנס. המערערת טענה כי התמרורים המייעדים את המקום הוצבו שלא כדין, תוך הפניה למכתב ממשרד התחבורה. עם זאת, השופט קבע כי השילוט הוצב כדין על פי תקנות התעבורה וכי ההנחיות אליהן הפנה המערער היו המלצות פנימיות בלתי מחייבות לרשויות. לא הייתה אפליה נגד נכים, שכן השלטים אפשרו לכל האנשים, כולל בעלי מוגבלויות, להוריד ולאסוף נוסעים. עוד ציינה השופטת כי כל אי התאמה בין השלטים אינה מצדיקה את טענת המערערת ואינה סוגיה משמעותית דיה כדי לשנות את התוצאה. מאחר שההנחיות לא היו מחייבות והשלטים הוצבו כדין, דחה השופט את הטענה כי הוצבו שלא כדין. יתר על כן, השופט הדגיש כי ערכאת הערעור בדרך כלל אינה מתערבת בהערכות מהימנות, במיוחד כאשר הסכסוך הוא משפטי בעיקרו. לבסוף, אישר השופט את הקנס שהוטל, בהתחשב בהרשעותיו הקודמות של המערער בעבירות דומות. לסיכום, השופט לא מצא טעות בהחלטת הערכאה הנמוכה יותר ודחה את הערעור, מה שהביא לדחיית התביעה.