ע"א 1699/13

תקציר

המבקש, שבבעלותו דירה 157/1 בגוש 6180, מבקש לעכב את מכירת הדירה האמורה עד לתוצאות ערעורו על החלטת בית המשפט המחוזי. הדירה שועבדה לבנק למסחר בע"מ בשנת 2001 כבטוחה לחובו של המבקש. בית המשפט המחוזי דחה בעבר את בקשת המבקש להאריך את צו העיכוב למכירת הדירה ולאפשר הגשת בקשה למתן צו מניעה נגד הבנק, בנימוק של שיהוי בהגשת הבקשה וסבירות לא מספקת להצליח למשוך כספים מקופת הפירוק. כעת מערער המבקש על החלטה זו ומבקש עיכוב ביצוע. עם זאת, בית המשפט דוחה את בקשת המבקש לעיכוב הליכים, בנימוק של חוסר יכולתו של המבקש להוכיח סיכויי הצלחה מספיקים בערעור וכי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובתו. באופן ספציפי, בית המשפט מציין כי הדירה שועבדה לפני למעלה מעשור ואינה בשימוש כיום, והמבקש לא הביא ראיות קונקרטיות לנזק בלתי הפיך אם המכירה תתקדם. בנוסף, טענת המבקש כי המכירה תסכל את הליך הערעור אינה משכנעת. משכך, פוסק בית המשפט נגד מתן השהייה, ומחייב את המבקש לשלם אגרות למשיב ולכונס הנכסים הרשמי בסך 5,000 ₪ ו-1,500 ש"ח, בהתאמה.