ת"א 1372/95

תקציר

בתביעה ייצוגית משמעותית נתבעה תנובה על ידי תאופיק רבי ז"ל והמועצה הישראלית לצרכנות בגין הטעיית צרכנים בנוגע להוספת סיליקון לחלב דל שומן בין השנים 1993-1995. בתביעה נטען כי תנובה הפרה את התקנים הישראליים ואת חוק הגנת הצרכן בכך שלא חשפה תוסף זה, האסור. תנובה הכחישה תחילה את הטענות הללו, אך בהמשך הודתה בהכללת סיליקון, שנועד למנוע הקצפה. המוצר הוסר וועדה ממשלתית אישרה את ההפרה. למרות שלא הוכחו סיכונים בריאותיים מיידיים מסיליקון, הוכרו סיכונים פוטנציאליים לטווח ארוך, במיוחד לילדים. בית המשפט קבע כי מעשיה של תנובה מהווים הפרה משמעותית של אמון הצרכנים והאוטונומיה שלהם, ומצדיקים פיצויים שאינם ניתנים לכימות בשל תחושות שליליות כמו גועל וחרדה. התביעה הדגישה את המורכבות של הליכי תביעה ייצוגית, תוך הערכת מנגנוני פיצוי, כמו השבת נוזלים, המתעדפים סעד קבוצתי על פני תביעות פרטניות. בסופו של דבר חויבה תנובה לשלם פיצוי כולל של 55 מיליון שקל, כאשר הסכום ישמש להוזלת מחירי החלב, לתמיכה במחקר תזונתי ולאספקת חלב לאוכלוסיות נזקקות. נקבעו תשלומי ביניים עבור הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין, המשקפים את חשיבותו הציבורית של התיק ואת מטרתו לאכוף את זכויות הצרכן ולהרתיע מפני הפרות חוק.