ב"ל 46723-05-16

תקציר

## ניתוח משפטי: ב"ל 46723-05-1606 - ארן מרדכי כהן נ' המוסד לביטוח לאומי **מבוא** פסק הדין דנן עוסק בתביעתו של נהג אוטובוס להכרה בפגיעה בגבו כפגיעה בעבודה, בהתאם לסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה - 1995, על פי תורת המיקרוטראומה. התביעה הוגשה לאחר שהמוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו הראשונית של התובע. ההליך המשפטי התאפיין במספר פניות לבית הדין הארצי, מינוי מומחים רפואיים, והתמקדות בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין מצבו הרפואי. **עיקרי ההלכה המשפטית והחידושים בפסק הדין** 1. **תורת המיקרוטראומה**: בית הדין שב ואישר כי תורת המיקרוטראומה מכירה בפגיעות הנגרמות מהצטברות של נזקים זעירים ובלתי הפיכים, אשר כל אחד מהם כשלעצמו אינו משמעותי, אך הצטברותם לאורך זמן מובילה לפגיעה בעבודה. בעניין זה, בית הדין התבסס על עובדות שהוכחו לגבי אופי עבודתו של התובע, שכלל נסיעה ממושכת בדרכים משובשות, נסיעה בתנאי שטח, ונהיגה על דרכי עפר, תוך שימוש במושב שאינו הידראולי ואינו בעל מנגנון שיכוך זעזועים. 2. **מעמדו של מומחה בית הדין**: פסק הדין מדגיש את מעמדו המכריע של מומחה רפואי מטעם בית הדין. בית הדין אינו כבול לחוות הדעת, אך סטייה ממנה תיעשה רק במקרים יוצאי דופן, כאשר קיימת הצדקה עובדתית או משפטית משמעותית. הדבר נובע מהיותו של מומחה בית הדין אובייקטיבי, שאינו מקבל שכר מצד מסוים, ופועל להאיר את עיני בית הדין בתחום הרפואי. הציטוטים מפסקי דין קודמים (דב"ע לו/8/0, עניין ביקל, עב"ל 345/06) מחזקים את הקביעה כי חוות דעת מומחה בית הדין היא "האורים והתומים" בתחום הרפואי, וכי בית הדין לא יכניס את ראשו למחלוקות רפואיות פנימיות אלא אם כן יש פגמים גלויים או חוסר סבירות בחוות הדעת. 3. **הקשר הסיבתי**: בית הדין קבע כי הוכח קשר סיבתי ברמה של למעלה מ-50% בין עבודתו של התובע לבין חלק ממחלת הגב התחתון שלו, וזאת על סמך קביעתו של מומחה בית הדין. המומחה קבע כי נסיעה מרובה בתנאי שטח וטלטולים תורמים להתפתחות בלטי דיסק, וכי הצרות תעלת השדרה יכולה לנבוע מגורמים הקשורים לעבודה, כגון בלטי דיסק. 4. **השפעה משמעותית של העבודה**: המומחה קבע כי תרומת העבודה להחמרת הליקוי בגב הייתה "משמעותית" (מעל 20%). קביעה זו, בשילוב עם הקשר הסיבתי, הובילה לתוצאה של קבלת התביעה. 5. **התמודדות עם טענות המוסד לביטוח לאומי**: בית הדין דחה את טענות המוסד לביטוח לאומי, לפיהן עדותו של התובע נסתרה על ידי גרסאותיו לחוקר המוסד, או כי כיסאות האוטובוסים היו מתקדמים. בית הדין קבע כי לא מצא לנכון לשנות מקביעותיו העובדתיות שנקבעו קודם לכן, ובהתאם להלכה הפסוקה, ייחס משקל מכריע לחוות דעת המומחה מטעם בית הדין. 6. **התייחסות להחלטת בית הדין הארצי**: פסק הדין משקף את ההנחיות שניתנו על ידי בית הדין הארצי בהחלטתו, אשר הביא ל"השלמת ההכרעה בתשתית העובדתית" ומינוי מומחה נוסף. ההחלטה הראשונית של בית הדין האזורי נפסלה על ידי בית הדין הארצי, בין היתר, משום קושי באיתור הנמקה מספקת ביחס לטענות התובע, והעובדה שד"ר סלטי, שמונה כמומחה ראשון, מכהן גם כפוסק במוסד. **סיכום** פסק הדין מדגים את החשיבות של עבודת מומחה בית הדין בתחום הרפואי, ואת הנטייה של בתי הדין לעבודה להסתמך על חוות דעתם, כל עוד הן סבירות ואין בהן פגמים גלויים. הוא מדגיש את הרציונל מאחורי תורת המיקרוטראומה, ככלי להכרה בפגיעות הנובעות מתנאי עבודה קשים, גם כאשר אין מדובר באירוע תאונתי חד-פעמי. ההליך שקדם לפסק הדין, לרבות ההתערבות של בית הדין הארצי, ממחיש את החשיבות של הנמקה מפורטת וטיפול יסודי בכל טענות הצדדים, במיוחד כאשר מדובר בנושאים רפואיים מורכבים.