ע"ב 9419/04

תקציר

התובע, שהועסק על ידי הנתבעים, הגיש נגדם תביעה בטענה לתשלומים שונים שלטענתו היה זכאי להם אך לא קיבל. הנתבעים הראשון והשני היו עסקים בבעלות משותפת ואילו הנתבעים השלישי והרביעי היו מנהלי העסקים. התובע טען כי ארבעת הנתבעים מנהלים את העסק ואת העסקתו ללא כל הפרדה בין הישויות המשפטיות, ולכן יש להרים את המסך ביניהם. עם זאת, השופטת לא מצאה ראיות מספיקות כדי לקשור את הנתבעים השלישי והרביעי באופן אישי לטענות התובע. השופטת קבעה כי הנתבעים הראשון והשני היו מעסיקים משותפים ולכן הם היו אחראים ביחד ולחוד לתשלום זכויותיה של התובעת. עם זאת, מרבית טענות התובע בנוגע לשכר שלא שולם, הפרשי שכר והטבות אחרות נדחו מחוסר ראיות או מגבלות סטטוטוריות. השופטת הורתה לנתבעים הראשון והשני לשלם לתובע 4,773 ₪ עבור פדיון חופשה ו-2,142 ₪ עבור פדיון דמי הבראה, עם הפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק ממועד סיום העסקתו. השופט גם הורה לנתבע הראשון להורות לשחרר את כל הכספים שנצברו לטובת התובע בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, אם טרם שוחררו. בנוסף, דחתה השופטת את התביעות נגד הנתבעים השלישי והרביעי במלואן והורתה לתובע לשלם להם 7,500 ₪ בתוספת מע"מ שכר טרחת עורך דין.