תא"ק 57104-01-12

תקציר

המוסד לביטוח לאומי (התובע) תבע מחברת הביטוח הנתבעת שיפוי בגין תגמולים ששולמו ליחיד (הנפגע) שהיה מעורב בתאונת דרכים. התאונה התרחשה כאשר הקורבן, שמשאיתו התקלקלה, חצה את הכביש כדי להגיע לתחנת דלק בניסיון לתקן את רכבו. השאלה המרכזית הייתה האם האירוע היווה "תיקון דרך" של המשאית או תאונת דרכים עם הולך רגל, שנהג האופנוע המבוטח של הנתבעת היה אחראי לה. בית המשפט קבע כי מעשיו של הנפגע אינם עולים כדי "תיקון דרך" כהגדרתו בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. לגופו של עניין, פעולת חציית הכביש על ידי הקורבן הרחק מרכבו, ללא תוכנית מאושרת או אמצעים לתיקונה, לא הייתה פעולה ישירה לתיקון המשאית. כמו כן, לא נמצא קשר סיבתי מספק בין השימוש במשאית לבין התאונה. לפיכך, פסק בית המשפט לטובת התובעת, והורה לנתבעת לפצות את התובעת בגין ההטבות ששולמו, בצירוף ריבית ושכר טרחת עורך דין, בהתאם להסכם בין הצדדים. הנאשם היה אחראי גם לשכר טרחת העד של הקורבן.