ע"פ 3403/10

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לעבריין נוער שערער על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז. המערער, יליד סוף אוגוסט 1991, הורשע בשתי עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות ושיבוש הליכי משפט. התקיפות כללו פצעי דקירה שגרמו לפגיעה משמעותית בקורבנות. הרקע של המערער, שגדל עם הורה גרוש וסבל מהפרעות קשב וריכוז, נחשב מצער. בית המשפט המחוזי הדגיש את אופיין האלים של העבירות והטיל עליהן 35 חודשי מאסר, לצד מאסר על תנאי ופיצוי כספי לקורבנות. בערעור נטען כי בית משפט קמא היה חריף יתר על המידה ולא שקל כראוי את נסיבותיו האישיות של המערער, לרבות נעוריו, הודאתו, חרטה ואי מאסר קודם. עם זאת, בית המשפט לערעורים דחה את הערעור, והצדיק את החלטת הערכאה הנמוכה יותר בשל חומרת העבירות, קרבתו של המערער לבגרות והיעדר תסקיר מבחן חיובי. כמו כן צוין הדגש ששם המחוקק על המאבק בפשיעה אלימה. למרות שערכאת הערעור הכירה בעבירת נעוריו של המערער ובפוטנציאל השיקום, היא הגיעה למסקנה כי העונש שהטיל בית המשפט המחוזי היה הולם.