ת"א 21999-06-09

תקציר

מדובר בקבוצת בעלי מניות שהגישה תביעה נגד מפרקי החברה, בדרישה מהם להשיב את השכר המופרז שקיבלו בתקופת הפירוק. התובעים הם בני משפחה המחזיקים ברוב מניות החברה. הנתבעים הם שני מפרקים שמונו על ידי בית המשפט, האחד מייצג את התובעים והשני מייצג בעל מניות מיעוט. לחברה היו לא מעט נכסים והמפרקים קיבלו תשלום לפי שווי הנכסים שמימשו. התובעים טענו כי יש לחשב את שכר המפרקים על פי תקנות החברות, הקובעות סולם יורד של אחוזים בהתאם לסכום המימוש. המפרקים, לעומת זאת, סברו כי יש לשלם להם על פי הסכם שנחתם בין בעלי המניות, הקובע שיעור קבוע של 10% משווי כל נכס ממומש. השופטת הסכימה עם התובעים וציינה כי פרשנות המפרקים להסכם אינה מדויקת ואינה מתיישבת עם לשון התקנות. כמו כן, קבעה השופטת כי המפרקים זכאים לדמי חלוקה גם לפי תקנות החברות, כפי שתוקנו בשנת 2000, הקובעות סולם שונה לחישוב שכר נושאי משרה. השופט חישב את שכר הטרחה לו זכאים המפרקים ומצא כי שולם להם ביתר 1,420,179 שקל והורה להם להשיב סכום זה בצירוף ריבית. השופט גם הורה למפרקים להחזיר 8,386 שקל ששולמו מקופת החברה לשמאי ששכרו לטובתם. לבסוף פסק השופט לתובעים הוצאות משפט בסך 15,000 שקל.