עת"מ 27008-12-10

תקציר

בפסק דין זה משרטטת השופטת את הכרעתה בשתי עתירות מתחרות. הראשונה, שהוגשה על ידי העותר, מבקשת להטיל על העירייה ביזיון בית המשפט בגין אי קיום פסיקה קודמת שחייבה את העירייה להעניק לעותר רשות לרשום נכסי מקרקעין בפנקסי המקרקעין בתוך 15 יום. השנייה, שהוגשה על ידי העירייה, מבקשת עיכוב ביצוע פסק הדין הקודם. העירייה טוענת כי העותרת חייבת בארנונה וכי הערעור הנדון הינו בעל סבירות גבוהה לפסוק לטובתם, דבר שישלול את הצורך ברישום הנכס. עם זאת, השופט מצדד בעותר ומציין כי בקשת העירייה לעיכוב ביצוע הגיעה לאחר שחלף המועד האחרון לקיום פסק הדין המקורי. יתר על כן, השופט מדגיש כי סוגיית הארנונה והערעור הפוטנציאלי נפרדים מהמקרה הנוכחי, שעניינו רישום מקרקעין בלבד. משכך, דוחה השופט את בקשת העירייה לדחייה ומורה להם לשאת בהוצאות הבקשה וקובע את הסכום על 2,000 שקלים. עוד קובע השופט כי העירייה אינה מחויבת להשיב לעתירת ביזיון בית המשפט, ובוחרת במקום זאת לדחותה.