עת"מ 25346-04-20

תקציר

השופט פותח בהתוויית העקרונות הכלליים המסדירים את קבלת העתירות לביקורת שיפוטית בישראל, הכוללים הגשה של העתירה במועד, בדרך כלל תוך 45 יום מיום הגשת הערעור, אם כי ניתן לדחות זאת אם הוגשה ללא חיפזון ראוי. שלושת היסודות שבית המשפט בוחן בטענת השיהוי הם השיהוי הסובייקטיבי (התנהלות העותר ושאלת הוויתור), השיהוי האובייקטיבי (שינוי מצב ופגיעה בבעלי עניין) וחומרת הפגיעה בשלטון החוק. במקרה דנן, התנהלותה של העותרת מצביעה על ויתור, שכן היא המתינה שלושה שבועות לאחר שנודע לה על ההחלטה שלא לזכות במכרז בטרם הגישה את העתירה. עיכוב זה גרם נזק לזוכה במכרז, שבינתיים חתם על חוזה, החל לעבוד ושכר עובדים. העותר לא טען לפגיעה חמורה בשלטון החוק. לפיכך, השופט מגיע למסקנה כי יש לדחות את העתירה על יסוד השיהוי. השופטת גם מזכירה בקצרה כי ניתן לדחות את העתירה גם על בסיס עקרון אקטיו נטה, שכן החוזה הושלם ולא ניתן לשנותו. העותר חויב לשלם למשיבים הוצאות בסך 15,000 ₪.