ת"א 34591-01-23

תקציר

התובעת, שהייתה מעורבת בתאונת דרכים בחודש יולי 2022, עתרה למינוי מומחים בתחומים רפואיים רבים. בהסכמת הצדדים מונה מומחה לאורתופדיה, והגיע למסקנה כי לתובעת נכות לצמיתות עקב פיברומיאלגיה אך לא באורתופדיה. התובעת ביקשה פגישות נוספות עם מומחים בראומטולוגיה ובנוירולוגיה, דבר שהנתבעת התנגדה לו, בנימוק של היעדר תיעוד רפואי מספק והיעדר רצף טיפולי. השופטת, בזהירות רבה, אישרה את הבקשות, והדגישה כי חוסר יכולתו של התובע לספק הוכחות מומחה למצבו הרפואי מצדיק הקלה. השופטת הכירה בהמלצת המומחה האורתופדי למומחה ראומטולוגיה ובמסמכים הרפואיים המעודכנים של התובע כמהווים ראיה ראשונה לתורים. בנוסף, השופט ציטט תקדימים משפטיים התומכים במינוי מומחים במקרים כאלה. התורים נקבעו למומחים בנוירולוגיה וראומטולוגיה, ואילו בקשות לפסיכיאטריה ולמומחי אף אוזן גרון נדחו בשל היעדר ראיות מספיקות. הנתבע חויב לשאת בשכר טרחת המומחה כמימון ביניים, עם אפשרות לדון בהוצאות בהמשך. המומחים הונחו לעיין במסמכים רפואיים, לבדוק את התובע ולהגיש את חוות דעתם בלוחות זמנים מוגדרים. הצדדים הונחו להגיש חישובי נזק עם קבלת חוות דעת המומחה, ומועד הדיון בוטל והותיר ללא קביעה.