ת"א 49144-10-21

תקציר

השופט, לאחר ששקל בכובד ראש את מכלול הטיעונים והראיות שהוצגו על ידי שני הצדדים, החליט לדחות את הבקשה לסעד זמני ולהסיר את צו המניעה הזמני. החלטה זו התקבלה לאחר בחינת אמות המידה המפורטות בתקנה 95 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018. לדברי השופט, המבקש הוכיח זכות תביעה לכאורה, אך אין בכך כדי לגבור על שיקולים מרכזיים אחרים. ראשית, התמהמהותה של המבקשת בפתיחת הליכים משפטיים ובהגשת בקשה לסעד זמני – תקופה של כמעט שלושה חודשים – מטילה ספק בדחיפות בקשתה. שנית, מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקש, מה גם שמדובר בחכירה מסחרית והמבקש לא הוכיח נזק בלתי הפיך. בנוסף, השופטת מטילה ספק בתום ליבה של המבקשת, וציינה כי התנהלותה לאורך הסכסוך והעמימות סביב כוונתה לממש את זכות הסירוב הראשונה מחלישים את טענתה. השיהוי הניכר וחוסר המוכנות של המבקש למימוש הזכות הנדונה מלמדים כי יש לבטל את הסעד הזמני שניתן בעבר. כתוצאה מכך, השופט מורה על ביטול הסעד הזמני, קובע מועד אחרון להגשת ההגנה, ומחייב את שני הצדדים לעמוד בתקנות סדר הדין האזרחי. ההחלטה, שהתקבלה בהיעדר הצדדים, תיכנס לתוקף באופן מיידי.