ע"א 3097/02

תקציר

במקרה של מלמד, בית המשפט בחן את האחריות לנכותו, שנגרמה לכאורה כתוצאה מרשלנות במהלך הלידה במרכז הרפואי סורוקה. בתחילה הציע בית המשפט פשרה לפיה קופת החולים תשלם מחצית מהפיצויים, מה שהוביל לדחיית התביעה נגד בית החולים, כאשר קופת החולים היא הנתבעת היחידה. עיקר המחלוקת נסובה סביב השאלה האם יש לנכות מפיצוייו את כל קצבאות הביטוח הלאומי של מלמד. המערערים טענו כי יש לנכות רק מחצית, בהתאם לחבות המוסכמת של קופת החולים, ואילו קופת החולים טענה כי ניכוי מלא הוא ראוי. בית המשפט אישר את החלטת בית המשפט המחוזי בעניין תשלומים תקופתיים והשבת הטבות הקיבוץ שקיבל מלמד, אך שקל מחדש את סוגיית הניכוי. בפסק הדין נקבע כי מאחר שחבותה של קופת החולים לא הוכרעה במלואה – יש לנכות רק מחצית מדמי הביטוח הלאומי, דבר שיבטיח כי מלמד לא יפוצה בחסר. בנוסף, נקבע בהחלטה כי סוגיות שהוכרעו בפשרה אינן יכולות לחייב את המוסד לביטוח לאומי, השומר לעצמו את הזכות לתביעות השבה, גם אם לא השתתף בהליך הראשוני. משכך, התקבל הערעור על הניכוי, בעוד שחלקים אחרים נדחו, וקופת החולים חויבה בהוצאות המשפט של המערערים.