ת"א 7020/05

תקציר

פסק דין זה עולה מתביעה שהגישו עיזבונה וילדיה של רונה סושרד, שנרצחה בשנת 2003, נגד המשטרה, בטענה לרשלנות בטיפול בתלונותיה של המנוחה. המשטרה הואשמה בכשלי חקירה ובהפרת חובתה להגן על חייה. המדינה הסכימה לשלם פיצויים מבלי להודות בחבות, ורוב הרכיבים הוסכמו, וחלקם עדיין שנויים במחלוקת. המרכיבים העיקריים שהתלבטו היו בסיס השכר החודשי, פיצוי על קיצור תוחלת החיים, אובדן שירותי יולדות והוצאות קבורה. הסוגיה הראשונה שבמחלוקת הייתה האם יש לנכות את "יד הבית" מהפיצוי בגין "השנים האבודות". בית המשפט פסק לטובת התובעים וקבע כי יש להתייחס למשק בית של משפחה חד הורית כמות שהוא (as is), ללא הנחות עתידיות. עם זאת, עבור השנים שבהן הילדים כבר אינם תלויים, הפיצוי יחושב בשיעור נמוך יותר. הנושא השני היה הגיל שבו תסתיים תלותם של הילדים במנוח. בית המשפט קבע כי הוא יסתיים עם סיום שירותם הצבאי, ושיעור התמיכה בתפקיד יהיה 1/3. הנושא השלישי היה גיל הפרישה הצפוי של הנפטר. בית המשפט קבע את הגיל ל-70, ודחה את טענת התובעים לגיל גבוה יותר. הנושא הרביעי היה פיצוי העיזבון וכאבם וסבלם של הילדים. בית המשפט הורה למדינה לשלם לעיזבון 100,000 ₪ בגין הכאב שנגרם למנוחה טרם מותה, וקבע כי סביר להניח שחוותה סבל פיזי ונפשי במהלך הרצח. בית המשפט דחה את טענת המדינה כי טענה זו לא נכללה בתביעה. עוד קבע בית המשפט כי הילדים, אף שלא נפגעו ישירות, לא נגרמו להם נזקים נפשיים משמעותיים דיים כדי להצדיק פיצוי. הנושא החמישי היה מועד חישוב הסכומים ושערוכם. בית המשפט החליט כי יש להעריך את סכומי הכסף מיום השגת ההסכם, קרי מרץ 2007. לבסוף, חישב בית המשפט את סך הפיצויים, שהסתכם ב-3,038,056 שקל, שתשלם המדינה לאחר ניכוי קצבאות המל"ל ושכר טרחת עורכי הדין. כמו כן חויבה המדינה לשאת בהוצאות המשפט, למעט חוות דעת פתולוגית נוספת שהציגו התובעים. הסכום הכולל יצבור ריבית והפרשי הצמדה כדין ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.