ע"ב 1002/02

תקציר

ערעורי החברות נדחו בשל שיפוט עצמי, הסתרת עובדות ואי עמידה בסטנדרטים של שפיות. נמצא כי החברות הסתירו מידע קריטי ושימשו כבוררות של עצמן מול הרשות המוסמכת, והמשיכו בפעילותן שלא כדין גם לאחר שרישיוניהן לא חודשו. התנהלות החברות כלפי הרשויות, העובדים והמעסיקים נמצאה לקויה. משטר הרישוי המחמיר של קבלני כוח אדם, כפי שהודגש בפסקי דין קודמים, מחייב שקיפות ותשתית כלכלית איתנה להגנה על זכויות העובדים. החברות לא עמדו בדרישות הרישוי הללו, לרבות מתן ערבויות נדרשות. למרות הזדמנויות רבות לתקן את הליקויים שלהם ולעמוד בדרישות החוק, הם המשיכו לפעול שלא כדין, התעלמו מחובות השקיפות, והפגינו התנהגות בלתי אמינה בכך שלא העבירו ניכויים לעובדים לרשויות המס והביטוח הלאומי. יתר על כן, נוצר בלבול משמעותי וניהול כושל בין שתי החברות, מה שסיבך את הפיקוח של הרשויות. החלטת הרשות המוסמכת, המיוצגת על ידי עו"ד פז, נקבעה כחוקית, הוגנת והתקבלה בתום לב. בית המשפט לא מצא סיבה לשנות החלטה זו ודחה את הערעורים. עוד צוין כי סוגיות התיעוד מעלות שאלות לגבי מעמדם המשפטי של הערעורים עצמם. החברות חויבו לשלם למשיבים הוצאות משפט בסך 50,000 ₪ כל אחת, עם קנסות בגין איחור בתשלום.