ת"א 2670-02-22

תקציר

השופטת דחתה את הבקשה לסעד זמני בשל השיהוי הקיצוני והחריג בהגשתה, אשר היווה ניצול לרעה של ההליך המשפטי וחוסר תום לב מצד המבקש. עוד קבע השופט כי הסיכויים לקבל את סעד האכיפה נמוכים, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב. תקנה 95 לתקנות סדר הדין האזרחי מפרטת את הדרישות לסעד זמני, הכוללות את קיומה של עילת תביעה, את התקיימותם של התנאים לסעד ואת נחיצותו של הסעד הזמני לשם השגת המטרה. השופטת קבעה כי המבקשת לא חתמה כדין על ההסכם וכי המשיבה לא הסכימה לתנאיו. זאת ועוד, השופטת ציינה כי טענת המבקש כי המשיב חתם על ההסכם אינה מתיישבת עם חומר הראיות. נזקו של המבקש ניתן לתיקון באמצעות פיצוי כספי, ואילו היענות לבקשה תפגע קשות בזכויות הקניין של המשיב. ככלל, השיהוי הקיצוני, יחד עם סיכויי ההצלחה הנמוכים ומאזן הנוחות, הביאו את השופט לדחות את הבקשה לסעד זמני. המבקש חויב לשלם למשיב הוצאות משפט בסך 30,000 ₪.