ת"פ 11042-11-23

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים ובחידושים, המבוסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **פסק דין: ת"פ 11042-11-23 מדינת ישראל נ' לוי** **1. פתיחת הדברים והכרעת הדין:** * **העובדות המרכזיות:** הנאשם הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות של גניבה (סעיף 384 לחוק העונשין), התפרצות למקום מגורים כדי לבצע עבירה (סעיף 406(ב) לחוק העונשין), והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו (סעיף 275 לחוק העונשין). * **מהות העבירות:** * **התפרצות וגניבה:** הנאשם התפרץ לדירת מגורים דרך דלת הכניסה בשעת לילה מאוחרת, וגנב ממנה קופת צדקה וארנק הכולל כרטיס אשראי, כרטיסי קופת חולים, כסף מזומן (300 ₪) וכרטיסים נוספים. * **הפרעה לשוטר:** הנאשם נצפה על ידי שוטרים כשהוא מחזיק בשקית, ברח מהם, נתפס לאחר מרדף, ובבית המעצר קילל שוטרת וירק עליה. * **התייחסות להליך:** הנאשם הורשע בעובדות כתב האישום המתוקן לאחר ניהול הוכחות, ונשלח לתסקיר חובה משירות המבחן בשל גילו הצעיר (מתחת לגיל 21 בעת ביצוע העבירות). **2. תסקירי שירות המבחן - ניתוח והשלכות:** שירות המבחן הגיש שני תסקירי חובה, אשר מציגים תמונה מורכבת של הנאשם ומשמשים בסיס משמעותי לגזירת הדין. * **תסקיר ראשון (2/11/25):** * **רקע אישי:** הנאשם כבן 22, רווק, התגורר עם אביו, עבד באופן זמני בעבודות שיפוצים. בעברו קשיי הסתגלות במסגרות חוץ-ביתיות, בעיות קשב וריכוז, קשיים רגשיים, בעיות התנהגות, אלימות ושימוש בחומרים פסיכואקטיביים. צבר חובות. יחסים מתוחים עם הוריו. * **עבר פלילי:** 3 הרשעות קודמות (2020-2024) בעבירות אלימות, רכוש, הפרת הוראה חוקית והצתת נכס ציבורי, אשר נדונו למאסרים בפועל. שני תיקי מב"ד נוספים (כתבי אישום 2020, 2025) בעבירות רכוש, הסגת גבול והפרת הוראה חוקית, ועוד שני תיקי מב"ד נוספים (רכוש, אלימות, מרמה). * **הליכי טיפול קודמים:** לא שיתף פעולה עם שירות המבחן לנוער. ניסיון כושל להשלמת גמילה באשפוז. * **הכרה ואחריות:** קושי בקבלת אחריות על העבירות ונזקיהן. עמדה קורבנית ותחושת התנכלות. התקשות בבחינה ביקורתית של התנהגותו. סבר שהיה תחת השפעת אלכוהול. * **התמכרות:** שלל צורך בטיפול בהתמכרויות, שלל מתן בדיקות שתן. * **סיכונים וגורמי קידום:** סיכונים: היעדר הרתעה מהמערכת, דפוסים התמכרותיים ללא הכרה, חשיבה עבריינית, עמדות בעייתיות, חוסר לקיחת אחריות. גורם מקדם: שומר על ניקיון מסמים במעצר. * **המלצה:** זקוק למסגרת סמכותית. נמנע מהמלצה שיקומית-טיפולית. המליץ על ענישה מוחשית ומרתיעה. * **תסקיר שני (24/12/25):** * **המשך מצב:** מוגדר כאסיר בסיכון גבוה לבריחה. אינו משולב בטיפול בשב"ס. * **התמכרות וטיפול:** שלל נזקקות טיפולית בהתמכרויות וסירוב למעקב פסיכיאטרי. * **ביצוע העבירות:** חזר על הטענה שהיה ב"מצב סיכון" עקב צריכת אלכוהול מוגברת, אך נמנע מפירוט. ביטא עמדות קורבניות. * **מידע משירות המבחן לנוער:** מוכר משנת 2016. קשיים רבים במסגרות טיפוליות (קלט, אשפוזית, מעון נעול). אלימות, הפרת כללים, שימוש בחומרים. רמה קוגניטיבית נמוכה עד גבולית. * **ניסיונות טיפול כושלים:** ניסיונות טיפול רבים לא צלחו. הליכים משפטיים לא הרתיעו. נעדר תובנה. * **מצב בשב"ס:** עצור מ-20/7/25, תפקוד תקין, ללא דוחות משמעת. לא מאובחן עם מחלה נפשית. רקע התמכרותי. טרם מסר בדיקות שתן. * **שיתוף פעולה:** קושי לשתף פעולה, מסר מידע חלקי, נמנע משיח מעמיק. קושי לבחון התנהגותו. זקוק לסיוע אינטנסיבי. * **המלצה:** סיכון להישנות התנהגות עבריינית. זקוק למסגרת סמכותית. שב על המלצתו לענישה מוחשית. **3. ראיות לעונש:** * **התביעה:** הציגה גיליון רישום פלילי (ת/1) וגזר דין קודם (ת/2). * **עבר פלילי:** 4 הרשעות קודמות (2020-2024), כולל גניבה, ניסיון תקיפה, הצתת נכס ציבורי (11 חודשי מאסר בפועל). הרשעה אחרונה (25/9/24) בעבירות הפרעה לשוטר ושימוש בכוח/איומים למניעת מעצר. * **הפעלת מאסר מותנה:** בקשה להפעיל מאסר על תנאי בן 3 חודשים מיום 22/11/22, שהוטל בגין עבירת אלימות מסוג עוון. * **הגנה:** לא הוגשו ראיות לעונש. **4. טיעוני הצדדים לעונש:** * **התביעה:** * **חומרת העבירות:** התפרצות לדירה בזמן שהמתלוננת ובני משפחתה שהו בה. פוטנציאל התלקחות אלימה. פגיעה בערכים מוגנים גבוהה. * **מתחם ענישה:** עבירת התפרצות: 12-24 חודשי מאסר. בנסיבות העניין (עם נוכחות דיירים): 14-28 חודשי מאסר בפועל. * **מיקום במתחם:** נסיבות אישיות (גיל צעיר), אך גם הרשעות קודמות, היעדר הרתעה, חשיבה עבריינית, עמדה קורבנית, שלילת צורך בטיפול. המלצת שירות המבחן לענישה מוחשית. * **עונש מבוקש:** 21 חודשי מאסר בפועל, הפעלת 3 חודשי מאסר על תנאי במצטבר, וענישה נלווית (מאסר על תנאי, קנס, התחייבות, פיצוי). * **הגנה:** * **הפעלת תנאי:** התנאי אינו חל, שכן הנאשם לא הורשע בעבירת אלימות (לפי טענת ההגנה), והכרעת הדין לא התייחסה ליריקה. * **מתחם ענישה:** הסכמה לגבי מתחם בסיסי (12-24 חודשים) אך טענה שיש לשלב עקרונות "הגנה מן הצדק" ושיקולי שיקום בקביעת המתחם. * **מיקום במתחם:** בחור צעיר, מורכבות חיים, משפחה לא מתפקדת, גבולות קוגניטיביים, התמכרות, חיים קשים. * **עונש מבוקש:** לכל היותר, מאסר בעבודות שירות לתקופה קצרה. **5. דיון והכרעה - עקרונות משפטיים וחידושים:** * **מתחם העונש ההולם:** * **הלכת התיקון:** בית המשפט קובע מתחם עונש הולם בהתאם לסעיף 113 לחוק העונשין, תוך התחשבות בערכים החברתיים המוגנים, מדיניות הענישה ונסיבות ביצוע העבירה. * **ערכים מוגנים:** שמירת רכוש, קניין, פרטיות, תחושת ביטחון ("בית אדם - מבצרו"), שלטון החוק, כבודם ועבודתם של שוטרים. * **חומרת הנסיבות:** התפרצות לדירה עם נוכחות דיירים, בשעת לילה, דרך דלת כניסה - מגבירה את הפוטנציאל לסיכון ונזק. לקיחת כסף וכרטיסי אשראי - פגיעה בפרטיות ובביטחון כלכלי. מרדף והפרעה לשוטרים - פגיעה בשלטון החוק. * **מדיניות ענישה:** בעבירות דומות, מתחם עונש הולם לעבירות התפרצות נע בין 12-24 חודשי מאסר בפועל. במקרים של התפרצות עם נוכחות דיירים, המתחמים נקבעים גבוהים יותר. * **הפסיקה שהובאה:** * ת"פ (שלום ת"א) 33842-02-20 אוחנה: 12-24 חודשים, הוטלו 18 חודשי מאסר. * עפ"ג (מחוזי ת"א) 45306-03-21 ספיאשוילי: 12-24 חודשים, הוטלו 6 חודשי עבודות שירות. * רע"פ 4789/22 פלוני: 13-29 חודשים (התפרצות עם נוכחות דיירים), הוטלו 14 חודשי מאסר. * **קביעת מתחם:** בית המשפט קבע מתחם עונש הולם הנע **בין 12 חודשי מאסר בפועל לבין 26 חודשי מאסר בפועל**, לצד ענישה נלווית. * **סטייה ממתחם העונש ההולם - דוקטרינת "הגנה מן הצדק":** * **הקשר לשימוש בטייזר:** נקבע בהכרעת הדין כי נעשה שימוש בלתי חוקי ובלתי סביר בטייזר כנגד הנאשם לאחר מעצרו בתחנת המשטרה. * **השפעת דוקטרינת ההגנה מן הצדק:** * **דרכים להשפעה:** קביעת מתחם העונש (נקודת התחלה/סוף), קביעת העונש בתוך המתחם, או חריגה ממתחם העונש (סטייה לקולא). * **סעיף 40יא(9) לחוק:** התנהגות רשויות אכיפת החוק כשיקול לקולא, בכפוף לכך שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש ההולם. * **הלכת גוטסדינר:** דוקטרינה פסיקתית יכולה להשפיע על קביעת מתחם העונש עצמו, או על קביעת העונש בתוכו, ואף להצדיק חריגה ממתחם העונש. * **זיקה בין האירועים:** בית המשפט קבע כי הזיקה בין השימוש בטייזר (שאירע בתחנת המשטרה, זמן רב לאחר ביצוע העבירות) לבין ביצוע עבירות ההתפרצות והגניבה, היא "רפויה". זיקה רפויה מצדיקה צמצום בעוצמת הסעד. * **הפרעה לשוטרת:** נמצאה זיקה חזקה יותר בין השימוש הלא חוקי בטייזר על ידי השוטרת אסולין לבין עבירת ההפרעה לשוטרת אסולין (שנעברה זמן קצר לפני כן, באותו מקום). * **פגיעה בתחושת הצדק:** השימוש בטייזר פגע בזכויות הנאשם לכבוד ושלמות הגוף. אולם, הפחתה משמעותית מתחתית המתחם (הפחתה של יותר ממחצית) תיפגע בתחושת הצדק לאור חומרת המעשים, שיקולי ההרתעה וההגנה על הציבור. * **החלטה:** דוקטרינת ההגנה מן הצדק **לא תצדיק חריגה ממתחם העונש ההולם**, אך תשפיע על **מיקום עונשו של הנאשם בגדרי המתחם** (סעיף 40יא(9) לחוק). ההפחתה תהיה "משמעותית ביותר". * **"בגירים-צעירים" (Young Adults):** * **הלכת פלוני (ע"פ 7781/12):** הכרה בקבוצת "בגירים-צעירים" כקטגוריה מובחנת, שיש להתחשב במאפייניה הייחודיים (קרבה לגיל 18, השפעת מאסר על שיקום). * **הלכת אבטליון (ע"פ 2420/15):** הבהרת כי "בגיר-צעיר" אינו קטגוריה פסיקתית נפרדת, אלא כלי פרשני המפעיל את הוראות החוק הקיימות (סעיפים 40ט, 40יא, 40ד). יש לבחון כל מקרה לגופו. * **נטל ההוכחה:** על הנאשם להוכיח, במאזן הסתברויות, כי הדוקטרינה חלה בעניינו. * **החלטה בעניין לוי:** הנאשם היה כבן 20 ו-9 חודשים. לא הוכח קשר סיבתי בין גילו הצעיר לבין יכולתו להבין את מעשיו או להימנע מהם. הנאשם נמנע משיתוף פעולה כדי להציג ראיות רלוונטיות. **לא נקבעה הקלה בעונש על בסיס זה.** * **הקרבה לסייג לאחריות פלילית - ליקוי שכלי:** * **סעיף 40ט(א)(9) לחוק:** קרבה לסייג לאחריות פלילית (סעיף 34ח - אי-שפיות הדעת) כנסיבה שיש לשקול. * **הלכת דולינסקי:** יש לבחון כל מקרה לגופו, עוצמת ההפרעה הנפשית ויכולת ההבנה/שליטה. * **הלכת באחיט (ע"פ 4283/22):** נדרשת הוכחה של קשר סיבתי משמעותי בין המצב הנפשי/השכלי לבין היכולת להבין את המעשה או להימנע ממנו. * **החלטה בעניין לוי:** התסקירים מציגים רמה קוגניטיבית נמוכה עד גבולית. **אולם, הנאשם לא הוכיח קשר סיבתי** בין ליקויו השכלי לבין ביצוע העבירות. הוא נמנע משיתוף פעולה והצגת ראיות רלוונטיות (בדיקות, אבחונים). כמו כן, צריכת אלכוהול מופרזת, שהנאשם הכניס עצמו אליה מרצונו, משפיעה על היכולת להסיק מסקנות לגבי ליקוי שכלי. **טענת הקרבה לסייג לאחריות פלילית נדחתה.** * **הפעלת מאסר על תנאי:** * **השאלה המשפטית:** הפעלת מאסר על תנאי שהוטל בגין "עבירת אלימות מסוג עוון" כאשר הנאשם הורשע בעבירות של התפרצות, גניבה והפרעה לשוטר (כולל יריקה). * **הלכת מסילתי והלכת דנילוב:** * **מבחן היסודות:** לחול כשעבירת התנאי מוגדרת בסעיף ספציפי. * **מבחן הרציונל:** חל כשעבירת התנאי מוגדרת "משפחת עבירות" (כמו "עבירות אלימות"). בוחן את הפגיעה בערך החברתי המוגן. * **החלטה בעניין לוי:** * התנאי הוא "עבירת אלימות מסוג עוון". חל **מבחן הרציונל**. * **דחיית טענת ההגנה:** גם אם לא הורשע בעבירת אלימות במובן הטכני, יריקה ותקיפת שוטרים מהווים פגיעה במהות ערכי ההגנה על גוף וכבוד האדם, ולכן "ערך חברתי מוגן" זה נפגע. * **הפעלת התנאי:** הוחלט **להפעיל את 3 חודשי המאסר על תנאי**. * **אופן הריצוי:** בניגוד לכלל של ריצוי מצטבר, הוחלט, משיקולי הגנה מן הצדק, כי המאסר על תנאי ירוצה **בחופף** לעונש המאסר בפועל. הנימוק: התנאי מופעל בגין מעשים שנעשו כלפי שוטרת אסולין, אשר גם הפעילה הטייזר נגדו שלא כדין. * **מיקום עונשו של הנאשם בגדרי המתחם (השפעת הגנה מן הצדק):** * **שיקולים לחומרה:** * גילו הצעיר (20 ו-9 חודשים) שקל לקולא. * חוסר לקיחת אחריות, עמדה קורבנית, היעדר טיפול בהתמכרות. * עבר פלילי מכביד, היעדר הרתעה, "שור מועד". * צורך בהגנה על הציבור. * **שיקולים לקולא:** * גילו הצעיר. * נסיבות חיים קשות. * השפעת דוקטרינת ההגנה מן הצדק (שימוש לא חוקי בטייזר). * **החלטה:** * אלמלא הפגם, היה ממוקם הנאשם בקצה העליון של המתחם. * הפגיעה בשל השימוש בטייזר מוצדקת "הפחתה משמעותית ביותר" בעונש. * ההפחתה תמוקם ברף האמצעי של המתחם (הורדה של 8 חודשים מהעונש הראוי). * **העונש שנקבע:** 18 חודשי מאסר בפועל. * **קביעת העונש הסופי:** * **מאסר בפועל:** 18 חודשי מאסר בפועל (לאחר הפחתה משמעותית מכוח הגנה מן הצדק). * **הפעלת מאסר על תנאי:** 3 חודשי מאסר על תנאי, ירוצו בחופף. * **מאסר על תנאי נוסף:** * 10 חודשים (3 שנים) - עבירת התפרצות/כניסה. * 6 חודשים (3 שנים) - עבירת גניבה. * 4 חודשים (3 שנים) - עבירת הפרעה לשוטר/תקיפת שוטרים. * **התחייבות כספית:** 2,000 ₪ (3 שנים) - עבירת רכוש או הפרעה לשוטר. * **פיצוי למתלוננת:** 500 ₪ (ב-5 תשלומים). **6. חידושים ודגשים משפטיים:** * **השפעת הגנה מן הצדק על גזירת דין:** הדגשת האפשרות להשפעת דוקטרינת ההגנה מן הצדק לא רק על קביעת מתחם העונש, אלא גם על מיקומו של הנאשם בתוך המתחם, ואף על הפעלת תנאים (ריצוי חופף). * **הבחנה בין סוגי "הגנה מן הצדק":** הניתוח המעמיק של הזיקה בין התנהלות הרשות לבין ביצוע העבירה, וההשפעה על מידת הסעד. * **איזון שיקולים:** הצגת האיזון המורכב בין חומרת העבירות, עברו הפלילי של הנאשם, שיקולי הרתעה והגנה על הציבור, לבין שיקולי הגנה מן הצדק, גיל הנאשם ונסיבותיו האישיות. * **הפעלת מאסר על תנאי - מבחן הרציונל:** יישום מוצלח של מבחן הרציונל להפעלת מאסר על תנאי, תוך הדגשת האופי המהותי ולא הטכני של הבחינה. * **מדיניות ענישה בעבירות התפרצות:** חיזוק הקביעה כי עבירות התפרצות, במיוחד בנוכחות דיירים, נחשבות חמורות ומצדיקות ענישה משמעותית. * **דוקטרינת "בגירים-צעירים":** חידוד ההלכה לפיה מדובר בכלי פרשני בלבד, ונטל ההוכחה לקיומם של שיקולים להקלה מוטל על הנאשם. * **דרישת הקשר הסיבתי:** הדגשת הצורך בהוכחת קשר סיבתי בין ליקוי שכלי/נפשי לבין העבירה, לצורך קבלת הקלה בעונש. **לסיכום,** פסק הדין משקף יישום מעמיק של עקרונות הענישה, תוך התייחסות מורכבת לנסיבותיו של הנאשם. הדגש על דוקטרינת ההגנה מן הצדק והשפעתה על גזירת הדין, לרבות הפעלת תנאים, מהווה מרכיב מרכזי בפסק הדין ומדגים את הדינמיקה המשפטית בבחינת מכלול השיקולים הרלוונטיים.