ע"א 5578/16

תקציר

פסק הדין דן בבעלות על חלקות אדמה בירושלים שמכר עזיזה יוסף סווילם לסאמי שאקר אל-חוסייני בשנת 1971. שאלת המפתח היא האם הקרקע האמורה אכן נמכרה במסגרת העסקה, שכן המסמך הקובע את מכירת כל אדמותיו של עזיזה בירושלים ללא יוצא מן הכלל, הוא מעורפל וקשה לפרשנות. הדיון נסוב סביב ההשלכות המשפטיות של מסמך ייפוי הכוח, ביטולו האפשרי ועמידת העסקה בדרישות החוזיות. בית המשפט מכיר באתגרים של התחקות אחר עסקה מלפני למעלה מארבעים שנה, אך עליו לקבל החלטה על סמך הראיות הקיימות. הסוגיה המרכזית היא הקביעה האם עזיזה אכן מכרה את כל אדמותיה, שכן התנהגותם של עזיזה ושאקר לאחר מכן מצביעה על כך שהם האמינו שחלק מהאדמות לא נמכרו. חוסר הבהירות לגבי נסיבות העסקה הראשונית מקשה על בירור אומד דעתם של הצדדים המעורבים. בפסק הדין מודגש כי הקרקע המדוברת לא הוזכרה במסמכים הנוגעים לרכישות של פמיני מעזיזה, לרבות מכתב מעורך דינה של פמיני ואישור מלשכת ההוצאה לפועל. עם זאת, בהסכם מס שנחתם על ידי פמיני מוזכרת במפורש הקרקע, דבר המעיד על רכישת הנכס ועל חובות המס שהוטלו בעקבותיו. בית המשפט מוצא מסמך זה אמין ביותר ומעיד על מכירת הקרקע לפמיני, למרות הפגמים בחוליות האחרות בשרשרת העסקה. בסופו של דבר, בית המשפט מגיע למסקנה כי מאזן ההסתברויות תומך בקביעה כי עזיזה מכר את הקרקע לפמיני. קביעה זו מערערת את תביעות הירושה של יורשי עזיזה ומכירתם את הקרקע למערערים לאחר מכן. כתוצאה מכך, הערעור נדחה, וכל צד אחראי להוצאותיו המשפטיות. השופט דנציגר ומינץ מסכימים עם פסק הדין.