עפ"א 2287-03-20

תקציר

פסק הדין דן בערעור על צו להפסקת שימוש במבנה על קרקע חקלאית. המערערים טענו כי הם מוכרים תוצרת חקלאית שגדלה על הקרקע במבנה שדווח כי הוא חממה. עם זאת, בית המשפט מצא כי המבנה נבנה שלא כדין ללא ההיתרים הנדרשים ואינו משמש כחממה אלא כסופרמרקט לאחסון ומכירה של תוצרת חקלאית, לרבות סחורה שגודלה על ידי אחרים. בית המשפט הדגיש כי על החקלאים להקפיד על חוק הבנייה על קרקע חקלאית ואינם יכולים להציג מצג שווא לגבי אופי המבנים שלהם. מאחר שהמערערת לא הוכיחה כי המבנה שימש למכירה למעלה מחצי שנה לפני מתן צו הפסקת השימוש, ובהתחשב בבנייה הבלתי חוקית ובמצג השווא, דחה בית המשפט את הערעור. עוד צוין בפסק הדין כי הליך פלילי מתמשך הנוגע לשימוש בקרקע אינו שולל את הצו המנהלי, שכן הם משרתים תכליות שונות. כמו כן, לא נמצאה כל אינדיקציה לאופק תכנוני שיצדיק עיכוב ביצוע הצו, ובית המשפט הבהיר כי הצו אוסר רק על השימוש הנוכחי במבנה, ומשאיר פתוחה את האפשרות להשתמש בו כחממה. הערר נדחה, והצווים הקיימים להפסקת השימוש וסגירת המבנה אושרו.