ת"א 20832-06-14

תקציר

הנתבעים בתביעה הגישו את בקשתם השנייה לדחות את התביעה נגדם בעילה של התיישנות והשתק. השופט, בהחלטה מקיפה, פוסק לטובת בקשת הנתבעים לדחות את התביעה. השופט מפנה להחלטתם הקודמת, שגם היא הייתה בעד דחיית התביעה, בשל היעדר היתר לפיצול סעדים ותקופת ההתיישנות. בעקבות ערעור הושג הסכם, המאפשר לתובע לשקם את ההליכים נגד המבקשים, אך לשמר את כל טענותיהם. השופטת מדגישה כי טענת הבעלות של התובעת על הקרקע אינה התפתחות עדכנית אלא כזו שהועלתה באופן עקבי לאורך השנים. יתר על כן, השופט מדגיש כי את התביעות הכספיות הנוכחיות של התובע ניתן היה להגיש כבר בשנת 1996 עת הוגשה התביעה שכנגד. השופטת מסכימה עם הפסיקה הקודמת לפיה התביעה התיישנה מחמת התיישנות וכן מוסיפה כי גם אם תתקבל טענת התובע בדבר רכישת סמכות התביעה רק בשנת 2007, עדיין יש לדחות את התביעה מחמת שיהוי בלתי סביר. השופט מדגיש את הצורך לשים קץ להליכים משפטיים ממושכים ופוסק לנאשמים הוצאות משפט.