ת"א 1528/05

תקציר

פסק הדין נסוב סביב תביעת הפקעת מקרקעין, ובפרט בכל הנוגע לפיצויים לבעלי קרקע שהופקעה. עניינה של המחלוקת הוא הליך הפקעה דו-שלבי: השלב הראשון הוא שינוי ייעוד הקרקע מחקלאי לסלילת כבישים, והשלב השני הוא תפיסת החזקה בפועל. המחלוקת העקרונית היא האם יש לראות בהפקעה מעשה אחד או הליך דו-שלבי. התובעים, בעלי הקרקע המופקעת, טוענים כי ההפקעה גרמה לירידת ערך יתרת הקרקע ומבקשים פיצוי נוסף מהחברה הלאומית לדרכים לישראל בע"מ (מחלקת עבודות ציבוריות). לטענתם, יש לראות את כל הליך ההפקעה, החל משינוי הייעוד ועד להעברת החזקה, כמעשה אחד, המזכה אותם בפיצוי בגין הפגיעה התכנונית והפגיעה בקניין. עם זאת, בית המשפט מצדד בעמדת מחלקת עבודות ציבוריות כי מדובר בהפקעה דו-שלבית. כתוצאה מכך, התובעים זכאים רק לפיצוי בגין הפגיעה ברכוש לפי פקודת הדרכים ומסילות הברזל. בית המשפט מסביר כי על הפגיעה התכנונית, שהתרחשה בשנת 1996 עם שינוי הייעוד, חל חוק התכנון והבנייה, ועילת התביעה בגינה פקעה זה מכבר. בנוסף, בית המשפט קובע כי התובעים אינם זכאים לפיצוי בגין הפרת זכויות בחלק הקרקע המופקעת המהווה 25% מכלל הקרקע, שכן לא הוכיחו כי ההפקעה גרמה לנזק קנייני כלשהו מעבר לשלב התכנוני. גודל השטח המופקע נקבע על 7,567 מ"ר, בהתבסס על הראיות המהימנות שהוצגו על ידי מחלקת עבודות ציבוריות. באשר לשווי השטח המופקע, מקבל בית המשפט את חוות דעת המומחה שמונה על ידי בית המשפט, אשר מעריך את השווי בכ-110 ₪ למ"ר בהתאם לייעוד לחקלאות עם פוטנציאל לשינוי ייעוד עתידי למגורים. מחלקת עבודות ציבוריות חויבה לשלם לתובעים פיצוי נוסף בגין הנזק הקנייני, המחושב בסך של 19,620 ₪, הכולל הפרשי הצמדה וריבית משנת 1998 ועד התשלום בפועל. כמו כן, בית המשפט מותח ביקורת על תקופת ההתיישנות הקצרה בגין עבירות תכנון ומציין כי במקרה זה פוצה המנוח בגין הנזק התכנוני על ידי מחלקת עבודות ציבוריות. לבסוף, מחלקת עבודות ציבוריות נדרשת לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 8,000 ₪ בתוספת מע"מ.