ת"א 711/06

תקציר

פסק דין זה מתייחס לתביעה שהגישו מספר תובעים כנגד מספר נתבעים, שכולם קשורים זה לזה והיו מעורבים בסכסוך עסקי מורכב. בלב התביעה עומדת טענת התובעים כי הנתבעים הפרו הסכם פשרה שנחתם ביניהם בשנת 2001, אשר סיים סכסוך קודם, וגרם לתובעים נזק כספי ומוניטין. הסעיף העיקרי בהסכם שהופר לכאורה עוסק בהשלכות המיסוי של הפשרה על הנתבעים, שהתובעים הסכימו לשלם. התובעים דרשו, בין היתר, הצהרה כי הנתבעים הפרו את הסדר הפשרה, כי הם עצמם עמדו בהתחייבויותיהם החוזיות, וכן פיצוי בסך 2.6 מיליון שקל או לחילופין מיליון שקל. הרקע העובדתי העיקרי מתייחס למספר הסכמות והסדרים שנערכו בין הצדדים לבין רשויות המס בנוגע למיסוי הנתבעים בעקבות הסדר הפשרה משנת 2001. לטענת התובעים, בשנת 2005 הושגו מספר הסכמות עם רשויות המס, אשר קבעו את גובה המס שהיה עליהם לשלם עבור הנתבעים, וכי הנתבעים הפרו הסכמים אלה וגרמו להגדלת סכומי המס, אותם חויבו לשלם. הנתבעים, מנגד, טענו כי התובעים הפרו את הסכם הפשרה ולא שילמו את סכומי המס המגיעים לנתבעים. בית המשפט בחן בפירוט את האירועים שהובילו להסכמים השונים עם רשויות המס, את התנהלות הצדדים ואת התחייבויותיהם ההדדיות על פי הסכם הפשרה. בית המשפט קיבל את טענת התובעים כי בשנת 2005 הושגו מספר הסכמות עם רשויות המס, אשר קבעו את חבות המס של התובעים כתוצאה מהסדר הפשרה. עם זאת, בית המשפט מצא כי הסכמים אלה אינם הסכמי שומה סופיים, שכן הם אינם כוללים את כל המרכיבים הנדרשים לחישוב המס, ולכן אינם יכולים להיחשב מחייבים. מנגד, קיבל בית המשפט את טענת הנתבעים כי התובעים לא שילמו את מלוא חבות המס הנובעת מהסכם השומה הסופי מאוקטובר 2005, ועל כן התובעים הפרו את הסכם הפשרה. בית המשפט קבע כי סירוב הנתבעים לחתום על הסדר פשרה עם רשויות המס, אליו הגיע רואה חשבון שמונה על ידי בית המשפט בהסכמת שני הצדדים, מהווה הפרה של חובת תום הלב בביצוע הסכם הפשרה. עם זאת, מאחר שהתובעים לא שילמו את מלוא סכום המס הנובע מהסכם השומה הסופי, בית המשפט לא קיבל את תביעתם לפיצויים, ואף הורה לנתבעים לחתום על הסדר הפשרה אליו הגיע רואה החשבון שמונה על ידי בית המשפט, בתנאי שהוא עדיין תקף. לבסוף החליט בית המשפט כי כל צד יישא בהוצאותיו, בהתחשב בהתנהלות שני הצדדים.