פ"א 45733-03-18

תקציר

הערעור דן בשני פסקי דין בעניין בנייה בלתי חוקית. הכרעת הדין הראשונה היא בערעורו של כנעני, המבקש לחזור בו מהודאתו בשלב הערעור. בית המשפט אינו מתיר זאת, שכן מדובר בצעד חריג, ואין כל אינדיקציה לכך שהודאתו של כנעני הייתה שלא מרצון. נראה כי הוא הבין את השלכות הודאתו באשמה, ובית המשפט רואה בניסיונו לחזור בו מהלך מניפולטיבי של נאשם לא מרוצה. לפיכך, ערעורו נדחה. פסק הדין השני עוסק בערעור של הוועדה על העונש שנגזר על כנעני בגין עבירות בנייה. הוועדה טוענת כי עונשו של בית משפט קמא חורג באופן משמעותי מהעונש המקובל ללא הצדקה. היא מבקשת להגדיל את הקנס, סכום התחייבות גבוה יותר, עיכוב קצר יותר בביצוע צו ההריסה וחיוב מלא בהיטל השבחה. מנגד, כנעני טוען כי הערעור הוגש אך ורק כדי לסתור את שלו, ואין סטייה בעונש שתצדיק את ערעור הוועדה. ערכאת הערעור מסכימה כי בית משפט קמא לא פעל לפי הנוהל הנכון בגזר הדין ולא יישם את מנגנון הבניית העונש כנדרש בחוק. היא קובעת כי בית המשפט היה מקל יתר על המידה בגזר דינו של כנעני, במיוחד בכל הנוגע לקנס ולהיטל השבחה. עם זאת, בית המשפט אינו מוצא סיבה להגדיל את החיוב בגין שווי הבניין, להכפיל את דמי הבנייה או להאריך את תקופת ההריסה. בהתחשב במכלול נסיבות המקרה, גזרה ערכאת הערעור על כנעני קנס בסך 80,000 ₪ וחתמה על התחייבות בסכום זהה, עלייה מהחלטת בית משפט קמא. היטל ההשבחה נקבע על 68,750 שקל, בעוד שאר רכיבי העונש נותרו ללא שינוי. בית המשפט מדגיש כי סך החיוב שהוטל על כנעני, לרבות הקנס, כפל דמי הבנייה והחיוב בגין שווי הבנייה, מסתכם בכ-200 אלף שקל, התואם את רמת הענישה במקרים דומים. לבסוף, ערעורו של כנעני נדחה, וערעור הוועדה מתקבל באופן חלקי, כמפורט בפסק הדין. הוצאות לא ייפסקו לאף אחד מהצדדים בהתחשב בתוצאות ההליך.