ע"ע 415/06

תקציר

במקרה של ערעור וערעור נגדי בין מר דניאל מלכה לבין מעסיקתו שופרסל, פסק הדין של בית המשפט האזורי בירושלים התקבל בעיקרו. מר מלכה ערער על פיטוריו ללא פיצויי פיטורים, בטענה כי מדובר בפיצויים בלתי חוקיים וחסרי בסיס, וטען כי הוא מואשם שלא כדין בגניבה כדי להתחמק מחובות פיטורים. שופרסל השיבה בשלילה, וטענה כי הפיטורים נבעו מחשד לגניבות והיו מוצדקים ללא פיטורים. בית המשפט קבע, "מעבר לכל ספק סביר", כי מלכה נטל מוצרים מבלי לשלם, וצידד בעדויות של שני קציני ביטחון על הגנתו הבלתי אמינה של מלכא. עוד קבע בית הדין כי פיטוריה של מלכה לא נבעו אך ורק מענייניה הכספיים של שופרסל. בית הדין הכיר בטעויות פרוצדורליות בהליך השימוע, אך קבע כי למלכה היו הזדמנויות מספקות להציג את גרסתו. עם זאת, בית הדין חזר והדגיש את משמעות זכותו של עובד להגיב לטענות, תוך שימת דגש על הגינות פרוצדורלית. למרות שאישר את התנהלותו הפסולה של מלכה, בית המשפט לקח בחשבון את ערכם הפעוט של הפריטים שנגנבו ואת תקופת כהונתו הארוכה של מלכה. בעקבות זאת חויבה שופרסל לשלם למלכה 50% מפיצויי הפיטורים, לצד פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בשל דרישה פגומה לבדיקת פוליגרף. תביעות בנוגע לתגמולים אחרים נדחו ברובן, למעט שכר בתקופת ההשעיה. לאחר עיון בכל החומרים, לא ראה בית המשפט בסיס לשינוי פסק דינו, ודחה הן את הערעור והן את הערעור שכנגד, כאשר כל צד נושא בהוצאותיו.