ב"ל 31816-01-23

תקציר

ניכוי 40 החודשים על ידי הנתבעת מהמענק של התובעת היה כדין. על פי סעיפים 296 ו-107 לחוק הביטוח הלאומי, היה על התובע להגיש תביעה לקביעת דרגת הנכות בתוך 12 חודשים מיום ההכרה בפגיעה בעבודה ובליקויים הנובעים ממנה. מועד תחילת הנכות נקבע ליום 1.1.2018, ומאחר והתובעת הגישה את תביעתה לקביעת הנכות רק במאי 2022 – למעלה מ-52 חודשים לאחר מכן – הופחת סכום המענק בצדק. בית המשפט הכיר בכך שבפני התובע עומדות שתי אפשרויות לליקויים שלא הוכרו או נדחו במפורש: פנייה לוועדה הרפואית או הגשת תביעה לבית הדין. עם זאת, אין בכך כדי לשנות את העובדה שהתובעת החמיצה את חלון הזמן של 12 חודשים בגין ליקויים מוכרים, והשיהוי חרג מתקופת החסד של 12 חודשים. משכך, החלטת הנתבעת לנכות מהמענק 40 חודשים הייתה מוצדקת. פסק דין זה עולה בקנה אחד גם עם פסיקות קודמות במקרים דומים, המחזקות את התפיסה כי מטרת המענק היא לתת מענה לצרכי קיום שוטפים הנובעים מפגיעה בעבודה. לבסוף, הדגיש בית המשפט כי קביעת הנכות בסמוך למועד הפגיעה מדויקת יותר ומיטיבה עם המבוטח. לפיכך, התביעה נדחתה, ופעולתו של הנתבע נחשבה כדין.