ת"א 24684-11-17

תקציר

הנתבעת טענה כי נשללה ממנה הזכות לתקן פגמים בנכס בעצמה, אך טענה זו נדחתה שכן הנתבעת הכחישה את קיומם של הפגמים לאורך כל ההליך, ויצרה מערכת יחסים של חוסר אמון. בית המשפט נוטה לאמץ את חוות דעתו של מומחה שמונה מטעמו, ובמקרה זה הנתבע לא הציג כל טענה כנגד חוות הדעת המומחית מטעם בית המשפט. ממצאי המומחה אישרו כי הליקויים בנכס נבעו מעבודות בנייה לקויות. לפיכך, נדחתה הטענה כי התובעים לא היו זכאים לפיצוי בשל היעדר הודעה מוקדמת על ליקויים. גם עדותה של הנתבעת נמצאה חסרת ערך, שכן הודתה כי לא הבינה את תצהירה. בתוך כך, עדותם של התובעים כי הודיעו לנתבע על הליקויים לא הייתה שנויה במחלוקת, שכן בא כוח הנתבעת לא התייצב בבית המשפט. בית המשפט פסק לטובת התובעים והורה לנתבעת לשלם 50,602 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד חוות דעת המומחה, וכן הוצאות נוספות בגין פיקוח הנדסי, הפרשי גובה שערים ודמי שכירות. גם תביעותיה הנגדיות של הנתבעת נדחו, והיא חויבה לשאת בהוצאות התובעים.