ת"א 38212-12-19

תקציר

תיק בית המשפט סובב סביב סכסוך שכירות, שבו על הנתבע לפנות את הנכס המושכר. השופט מינה מומחה מטעם בית המשפט, שיש להניח כי אין משוא פנים ומקצועיותו, שיעריכו את שווי הנכס. הנתבעת ניסתה לפסול את המומחה, בטענה לניגוד עניינים בשל חוות דעת שנתן המומחה קודם לכן לגבי נכס אחר באותו בניין. השופט דחה טענה זו, שכן המומחה הסביר את ההבדל בין שני הנכסים ולא נתן חוות דעת לצדדים המעורבים בתיק זה. השופטת גם דחתה את טענות הנתבעת כנגד חוות דעת המומחה באשר לשווי שטח הגלריה והשטח המושכר, וקבעה כי הן חסרות בסיס ובלתי סבירות. חוות הדעת של בית המשפט העדיפה על זו של הנתבעת, שכן היא הייתה סבירה יותר ומבוססת על ערכי השוק הנוכחיים. השופט הורה לנתבעת לפנות את הנכס ולשלם לתובע 3,394,046 ש"ח, כולל מע"מ, עד למועד שנקבע. סכום זה חושב על סמך חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט. כל צד היה אחראי לשכר הטרחה שלו. ההחלטה התקבלה לאחר שקילה מדוקדקת של מכלול הראיות והטענות שהוצגו, והובילה למסקנה כי טענת התובע מוצדקת.