בג"צ 1125/16

תקציר

פסק הדין עוסק בעתירה נגד הריסת בית משפחה בשומרון, הקשורה למעורבותו לכאורה של עבד אלעזיז מרעי בפיגוע דקירה בירושלים. בית המשפט בחן האם זיקתו של עאבד לבית משפחתו עומדת בקריטריונים של "תושב" הנדרשים להריסה לפי תקנה 119, המאפשרת הריסת בתים של יחידים המעורבים בפעולות איבה נגד ישראל. השופטת מ' נאור טענה כי די היה בביקוריו של עאבד בבית הוריו כדי להחשיבו כדייר, ובכך התירה את הריסת הבית כאמצעי הרתעה. עם זאת, השופטים מ' מזוז וא' ברון קבעו כי מקום מגוריו העיקרי של עאבד היה מעונות האוניברסיטה שלו, וכי ביקוריו הספורדיים לא הצדיקו את הצעד החמור של הריסת בתים הפוגע בבני משפחה חפים מפשע. הם הדגישו את הצורך בפרשנות מצמצמת וביישום זהיר של תקנה 119, נוכח השפעתה העמוקה על זכויות הקניין והכבוד. רובם ציינו את היעדר מעורבות המשפחה במעשיו של עאבד, והטילו ספק במידתיות ובסבירות של הריסת בית שבו הדיירים לא היו מעורבים בפיגוע. בעקבות זאת התקבלה העתירה וצו ההריסה בוטל.