רע"א 32119-05-13

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בסכסוך על נכס הממוקם בשכונת אלכראמה בעיר העתיקה בירושלים. המשיבים הם נכדיהם של הדיירים המוגנים המקוריים של הנכס. המבקשים הם הבעלים החוקיים הנוכחיים של הנכס, אשר עתרו לפינוי המשיבים. עיקר המחלוקת נסובה סביב השאלה האם המשיבים הם דיירים מוגנים וזכאים על פי דין להתגורר בנכס. בית משפט השלום בירושלים נתן צו מניעה זמני לטובת המשיבים, ומנע את פינויים. על החלטה זו ערערו המבקשים, שהגישו בקשת רשות ערעור. פסק הדין דוחה את בקשת רשות הערעור של המבקשים ומקיים את החלטת בית משפט השלום ליתן את צו המניעה הזמני. היא מכירה בכך שסבו וסבתו של המשיב אכן היו דיירים מוגנים וכי המשיבים הציגו טענה סבירה למעמד של דיירים מוגנים, למרות קשיים מסוימים בגרסתם לאירועים. מאזן הנוחות נוטה אף הוא לטובת המשיבים, שכן הנזק שנגרם מפינויים לפני בירור התביעה עולה על הנזק הכלכלי שנגרם למבקשים מאיחור בגביית דמי השכירות. בית המשפט שם דגש על בחינה פרטנית של מעמדו של כל דייר נגזר נטען. בנוסף, בית המשפט אינו מוצא שיהוי משמעותי בבקשת המשיבים לסעד זמני, שכן הם לא היו צד להליכים קודמים. עם זאת, בית המשפט מסכים עם המבקשים כי גובה הביטחון הכלכלי שנקבע על ידי הערכאה הנמוכה אינו מספיק ומורה להגדילו. כתוצאה מכך, הערעור מתקבל באופן חלקי, וסכום הערבות למשיבים מועלה ל-50,000 ₪ במזומן או בערבויות בנקאיות צמודות, בצירוף ערבויות צד ג'.