רע"א 6233/19

תקציר

פסק הדין המדובר קשור להסכם שכירות לאולם אירועים בבית כנסת. בעקבות מחלוקת בין המשכיר למבקש, הגיע העניין לבוררות שהסתיימה בקביעה כי המבקשת הפרה את הסכם השכירות. המבקש הורשה להמשיך להשכיר את השטח בתנאים מסוימים ולשלם דמי שכירות. כאשר המשכיר סבר כי המבקש אינו עומד בתנאים, הוא פתח בהליכי הוצאה לפועל. הדבר הוביל לניסיון בוררות שני למנות בורר שיפקח על הסכסוך ויקבע את גובה דמי השכירות המגיעים. בסופו של דבר, הבורר הכריע לטובת המשכיר, והורה למבקש לשלם 1,464,635 ש"ח דמי שכירות בצירוף הוצאות נוספות. לאחר מכן ניסו המבקשים לבטל את פסק הבוררות, אך בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את בקשתם ופסק לטובת אישור פסק הבוררות. לאחר מכן הגיש המבקש בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. עם זאת, הבקשה נדחתה מאחר שלא עמדה בדרישות של נסיבות חריגות, שכן מדובר בשאלות משפטיות עקרוניות ואין להן השלכות רחבות. עוד צוין בפסק הדין כי המבקש לא הציג כל ראיה או טיעון חדש המצדיק יחס מיוחד. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור.