בש"א 192652/04

תקציר

התיק נסוב סביב שני שיקים על סך 177,000 ש"ח כל אחד שבנק לאומי בע"מ (המשיב) ניסה לבצע, אך העותר מחה על כך. השיקים הוצאו על ידי העותר, אשר טען כי הם נועדו לשמש כתשלום עבור שלבי בנייה ספציפיים המפורטים בחוזה בין העותרת לבין דואק קבלני בניין בע"מ (דואק), ורק עם השלמת השלבים האמורים. העותרת טענה כי מאחר ששלבי הבנייה המפורטים בחוזה לא הושלמו, אין לבצע את הבדיקות. בתוך כך, טען הבנק המשיב כי השיקים נסחרו להם לפני מועד הפירעון וכי הם מחזיקים בבוא העת, דבר המקנה להם זכות לבצע את השיקים. בית המשפט פסק לטובת העותר, והתיר לבקשתם להתגונן מפני ביצוע השיקים מכמה טעמים. ראשית, טענת העותרת בדבר כשל תמורה, כלומר שדואק לא עמדה בהתחייבויותיה על פי החוזה שבגינו הוצאו השיקים, מהווה הגנה תקפה. שנית, חוסר תום הלב הנטען של המשיב, נוכח מערכת היחסים הקרובה בין המשיב לבין דואק, מעורר חשד בדבר ידיעתם על תנאי השיקים. לבסוף, השאלה האם המשיב הוא מחזיק ראוי בשיקים לערך טעונה בירור נוסף, אותו ניתן להכריע רק באמצעות דיון הוכחות. פסק הדין גם מורה לשני הצדדים להחליף מסמכים ושאלונים מסוימים, וקובע לוח זמנים לחשיפת מידע. עוד צוין בפסק הדין כי מעמדו של הבנק המשיב כמחזיק בבוא העת אינו טענה תקפה בשלב זה של ההליך. התיק יעבור כעת למשפט מלא שבו לשני הצדדים תהיה הזדמנות להציג את טיעוניהם ואת עדויותיהם. פסק הדין נעתר לבקשת העותר למתן רשות להתגונן מפני ביצוע השיקים ומורה על פתיחת תיק אזרחי בתיק.