ת"צ 13763-02-10

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת העותרת לתביעה ייצוגית נגד עיריית יהוד. בעתירה נטען כי העירייה "כובלת" שלא כדין תוספות ארנונה חריגות מהשנים 2001 ו-2005, שאושרו על ידי השרים, לשנים הבאות מעבר לשנת הכספים אליה נועדו. המבקש ביקש להורות לעירייה להשיב לעירייה את הארנונה שנגבתה בגין תוספות אלה, ובפרט את הארנונה מפברואר 2008 ועד פברואר 2010 – 24 החודשים שקדמו להגשת הבקשה. המשיבה, עיריית יהוד, טענה כי המבקשת פעלה בחוסר תום לב וכי כל אי הסדרים הנטענים בצווי הארנונה לפני שנת 2006 תוקנו בצו המס שהוצא כדין בשנת 2006. בית המשפט מצא כי אישור השרים לשיעורי מס חריגים בשנת 2006 היווה "קו פרשת מים", והסדיר את צווי הארנונה של העירייה מכאן ואילך. עוד צוין, כי רכושו של המבקש נכלל בקטגוריה שלגביה התעריפים לשנת 2006 היו שונים באופן משמעותי ממה שביקשה העירייה, כך שלא ניתן לזהות את התוספת משנת 2001 בתעריפים הנוכחיים. יתר על כן, בית המשפט הגיע למסקנה כי בפני השרים, בעת אישור התעריפים לשנת 2006, הוצג כל המידע הרלוונטי, לרבות צווי המס הקודמים, וכל טענה להטעיה צריכה להיות מופנית לבג"ץ. לבסוף, מצאה השופטת דופי בהתנהלותה של המבקשת בכל הנוגע להסדר פרוצדורלי שנעשה עם העירייה, אך התירה לה לסגת ממנו בשל משמעות הסוגיות שהועלו. לפיכך, הבקשה לתביעה ייצוגית נדחתה, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו המשפטיות.