ת"א 14418-10-12

תקציר

המקרה סובב סביב חייל שירה בתובע, שחשב שהוא מחבל מבוקש, במהלך מבצע למעצרו של האחרון במחנה פליטים. שאלת המפתח היא האם מדובר במעשה מלחמה, שיפטור את המדינה מאחריות לפי חוק הנזיקין האזרחיים. בית המשפט מגיע למסקנה כי אכן מדובר בפעילות מלחמתית. מדובר בפעולת לחימה משום שנועדה לעצור מחבל מבוקש, התקיימה בשטח עוין, הייתה מעורבת בה יחידה צבאית מיוחדת ונשאה סיכון גבוה בשל אופי השטח והאופוזיציה בה נתקלה. זאת ועוד, נסיבות הירי, לרבות התנהגותו של התובע ופעולותיו הסבירות של הצבא, מצביעות על כך שהתנהגותו של החייל הייתה סבירה ולא רשלנית. גרסת התובע לאירועים, שסתרה עדויות אחרות, לא הייתה משכנעת. לפיכך, תביעת הנזיקין נגד המדינה נדחית. פסק הדין נוגע בקצרה גם במורכבותה של הלוחמה המודרנית, הכרוכה לא פעם בלחימה בארגוני טרור, מה שמוביל לאפשרות של נפגעים חפים מפשע. עם זאת, אתגרים אלה אינם מרתיעים את המדינה מלהגן על עצמה. מכאן, שהוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין, בסך 5,000 ₪, יישאו בתובע, שאיתרע מזלו להימצא במקום הלא נכון בזמן הלא נכון, והתיק נדחה.