ערר 210-16-48

תקציר

ועדת הערר דחתה את טענת הסף של המשיב בדבר איחור בהגשת ערר להיטל השבחה שניתן על ידי ועדה מקומית. הוועדה מצאה כי הערר הוגש בפרק הזמן שנקבע, או כי נסיבות מיוחדות מצדיקות את הארכת המועד האחרון להגשה. עוד קבעה הוועדה כי ערעורו של המערער חל על כל חלקו בנכס, לרבות חלקו של שותפו, מר חיים רחמים, על בסיס הסכם המכר וייפוי הכוח. לגופו של עניין, חילקה הוועדה את התקופה שבגינה חויב היטל ההשבחה לשלוש תקופות. בתקופה הראשונה, מיום חתימת הסכם המכר ועד ינואר 2006, תישא המערערת בהפרשי ההצמדה ובריבית הפיגורים הקבועים בחוק. בתקופה השנייה, מפברואר 2006 ועד נובמבר 2010, תישא המערערת רק בהפרשי הריבית וההצמדה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה. התקופה השלישית, מנובמבר 2010 עד מרץ 2016, לא תחויב בריבית פיגורים, והמערערת תשלם רק את הפרשי ההצמדה. הוועדה הדגישה כי על המערער להביא ראיות מוצקות לדיווח על הסכם המכר כדי לפטור עצמו מריבית פיגורים. ההחלטה התקבלה פה אחד ב-5 בפברואר 2018.