ע"א 20996-12-16

תקציר

הערעור מבקש לדחות את ממצאיו העובדתיים ומסקנותיו המשפטיות של בית משפט קמא בדבר תוקפה של ערובה. עם זאת, ערכאת הערעור אינה מוצאת עילה להתערב בממצאיו היסודיים והמנומקים היטב של בית משפט קמא. החלטתו של בית משפט קמא נתמכת בראיות ובעדים, ובפרט בכתב הערבות ובחזקה כי החותמים מבינים את המסמכים עליהם הם חותמים. בית המשפט דוחה את טענות המערערים להרחבת פרשנות הערבות ומקבל את מסקנתו של בית משפט קמא כי כוונת הצדדים הייתה שהערבות תכסה הסכמים עתידיים. בנוסף, בית המשפט אינו מוצא טעם בטענות בדבר הפיצוי המוסכם ומיצוי ההליכים. חוסר הבהירות של המערערים בעניין זה אינו מצדיק הבחנה בין ההתחייבויות החוזיות השונות, מה גם שהן לא העלו הגנות תקפות כנגד שטר החוב. זאת ועוד, נסיבות המקרה והדינים הרלוונטיים תומכים בזכותו של המשיב לממש את השטר מבלי למצות הליכים אחרים. לפיכך הערעור נדחה, והמערערים נושאים ביחד ולחוד בהוצאות המשיב ובשכר טרחת עורך דין.