ת"א 5475-03-13

תקציר

המבקשים והמשיבים היו מעורבים בסכסוך משפטי על מניות. המבקשים ביקשו כי המשיבים ישלמו אגרה נוספת בהתאם לשווי המניות העומדות על הפרק, ואילו המשיבים טענו כי עליהם לשלם שכר טרחה קבוע בלבד, שכן תביעתם לצו הצהרתי וצו מניעה חורגת מתחום התביעות הכספיות. בית המשפט בחן פסקי דין קודמים בנושא ומצא כי במקרה זה תביעת המשיבים לא הייתה לסעד כספי. בית המשפט התייחס לפסק דין פלצמן, שקבע כי תביעות לסעד הצהרתי בנוגע להעברת מניות הן תביעות שלא ניתן לקבוע את שוויין מבחינה כספית, גם אם ניתן לכמת אותן. זאת ועוד, בית המשפט הסכים עם המשיבים כי מטרת תביעתם אינה להתחמק מתשלום אגרה וכי סיווג תביעתם כתביעה כספית אינו נכון. לפיכך, דחה בית המשפט את בקשת המבקשים לחייב את המשיבים בתשלום נוסף וקבע כי האגרה הקבועה שולמה כדין. המבקשים חויבו לשלם לכל קבוצת משיבים הוצאות בקשה בסך 5,000 ₪.