ע"א 6867-04-13

תקציר

פסק הדין מחזק את פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו שהוציא המערער מצו פינוי מדירה שכורה ומקרקע ציבורית סמוכה אליה פלש. המערער טען כי הוא דייר מוגן בדירה, אך בית המשפט קבע אחרת, וסבר כי הפר את חוזה השכירות בכך שהשתמש בנכס למטרות מסחריות, שינה את מבנהו ולא אכלס אותו כמקום מגוריו. יתר על כן, בית המשפט מצא כי המערער לא הוכיח קיומו של רישיון כלשהו המתיר את תפיסתו במקרקעין הסמוכים. קביעותיו של בית משפט קמא, שהתבססו ברובן על הערכות עובדתיות והערכות מהימנות, אומתו ברובן. גם ערעורו של המערער, בניסיון להציג ראיות חדשות בנוגע לדמי מפתח, לא היה משכנע. הראיות הנוספות, גם אם הן אותנטיות, לא ישנו את פסק הדין, שכן נמצא כי המערערת הפרה את תנאי החוזה. השופטים הסכימו פה אחד עם ההמלצה לדחות את הערעור, וכתוצאה מכך המערער פינה את הנכסים ושילם למשיב 20,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.