ת"צ 32891-09-17

תקציר

המבקשים טענו כי המשיב, שגבה תשלומי חוב מטעם הממשלה, גבה שכר טרחה מופרז בניגוד לתקנות המס (גבייה) (קביעת הוצאות מרביות). המשיב ניסה לפתור את הסוגיה באמצעות הצעת הסדר שהגדיר קבוצה הזכאית להחזר חלקי של שכר הטרחה, אך קבוצה זו לא כללה יחידים שכבר שילמו את חובותיהם במלואם. ההסדר גם לא היה ברור לגבי הסעד שניתן היה להעניק לו התיק היה מגיע למשפט. בעוד המבקשים והמשיב הסכימו על התנאים, היועץ המשפטי לממשלה התנגד וטען כי הסדר הפשרה צריך לספק פיצוי לכל חברי הקבוצה, כולל אלה ששילמו יותר מדי. בית המשפט הסכים עם היועץ המשפטי לממשלה והדגיש כי תכליתו של חוק תובענות ייצוגיות היא לתת סעד לנפגעים ולהרתיע מפני הפרות נוספות. מאחר שההסדר המוצע לא כלל את כל הקורבנות, הוא נדחה. בית המשפט איפשר למבקשים ולמשיב זמן לתקן את הסדר הפשרה, והדגיש כי עליו לכלול את כל חברי הקבוצה ולספק פרטים על הסעד הפוטנציאלי אם התיק יצליח במשפט. ההחלטה הייתה אמורה להיכנס לתוקף בדצמבר 2018, ולתת לצדדים זמן לתקן ולהגיש מחדש את הסדר הפשרה.