ע"פ 660/86
פסק-דין עליון
תקציר
בית המשפט העליון קבע כי הסבר סביר להימצאות טביעות אצבע בזירת פשע אינו חייב להיות דמיוני או אמיתי באופן מוחלט, אלא חייב להיות סביר ואמין. זאת, משום שראיות טביעות אצבע, אף שהן אמינות, אינן מספקות פרטים נוספים על נסיבות העבירה, בניגוד לעדויות של עדי ראייה. נטל ההוכחה מוטל על התביעה לבסס אשמה מעבר לספק סביר, ויש להביא בחשבון הסבר המתיישב עם ראיות אחרות וסביר מבחינת השכל הישר. במקרה דנן, הסברו של המערער כיצד הגיעו טביעות אצבעותיו לזירה היה לא רק סביר אלא גם נתמך בראיות אחרות, והתביעה לא הצליחה להפריך אותו באופן מוחלט או להראות כי אינו אמין. שתיקתו הראשונית של המערער בחקירתו, סתירות בדבריו ואי זימון אשתו לתמיכה באליבי שלו לא היו עילה מספקת להרשעתו. לפיכך קיבל בית המשפט העליון את הערעור, דחה את פסק דינו של בית המשפט המחוזי וזיכה את המערער. השופט בייסקי הדגיש כי גם הסבר סביר חייב להיות אמין, ואילו השופט בך קבע כי אמינות אינה דרישה, ודי בהיעדר ראיות משכנעות לביסוס אשמה כדי להצדיק זיכוי.
ע"פ 660/86 מיכאל דהן נ' מדינת ישראל, עליון (10.2.1987)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.