ת"פ 52683-10-21

תקציר

הכרעת הדין דנה בגזר דינו של נאשם, תוך הדגשת ההבחנה בין קביעת אזור הענישה המתאים לבין גזר הדין בטווח זה. בעוד הראשון בוחן נסיבות הקשורות לביצוע העבירה, האחרון לוקח בחשבון גורמים שאינם קשורים לעבירות. הסעיף מציין כי הוראות החוק בדבר שיקול הדעת בענישה חלות על הסדרי טיעון "סגורים", אך עיקר ההתמקדות היא בהערכת סבירות ההסכם באמצעות "מבחן האיזון". במקרה זה, הסדר הטיעון נחשב סביר, כאשר העונש המוצע נופל בטווח המקובל בגין העבירות שבוצעו. גם נסיבותיו של הנאשם - בן 56 ללא הרשעות קודמות - נחשבות לחיוביות, שכן הן מדגימות אפשרות לעונש מופחת. הודאתו המהירה של הנאשם וקבלת אחריותו, לצד פעולות מעשיות לתיקון המחדל המתואר בכתב האישום, נלקחים בחשבון. בגזר הדין מודגש כי העונש, הכולל מרכיב כספי משמעותי, יוטל בקצה התחתון של טווח הענישה המתאים. על הנאשם נגזרו שישה חודשי מאסר בפועל, אותם ניתן לרצות באמצעות עבודות שירות, לצד שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס של 100 אלף שקל. הקנס ישולם בתשלומים חודשיים, עם השלכות על אי תשלום. גזר הדין גם מעניק זכות ערעור בתוך 45 יום ומבהיר את ההשלכות של אי ציות להוראות עבודות שירות. השופט מסיים במתן גזר הדין, ונותן את ההחלטה בנוכחות שני הצדדים ב-6 באוגוסט 2022.