ע"א 480/79

תקציר

פסק הדין מתייחס לחברה קבלנית שמכרה דירות שנבנו על קרקעות מינהל מקרקעי ישראל באמצעות חוזי חכירה דוריים. החברה קיבלה שיקים מרוכשים לפני חקיקת חוק מס ערך מוסף תשל"ה-1975, אך מועדי ההנפקה הרשומים על גבי השיקים היו לאחר כניסת החוק לתוקף. החברה ניכתה את הצ'קים ופרעה אותם לאחר חקיקת החוק. השאלה הייתה האם השכרת מקרקעין מהווה עסקת מקרקעין חייבת במס והאם יש לראות במסירת השיקים כתשלום התמורה. בית המשפט העליון קבע כי הביטוי "עסקת מקרקעין" בחוק מס ערך מוסף כולל העברת כל זכות במקרקעין ולא רק העברת בעלות. עוד נפסק כי מסירת שיק אינה מהווה תשלום, אלא קבלה מותנית בפירעון. מאחר שלא הייתה ראיה להסכם מיוחד כי מסירת השיקים מהווה תשלום מלא, התקבלו השיקים כתשלומים מותנים. לפיכך, החברה חייבת בתשלום מס ערך מוסף על הסכומים שהתקבלו, כפי ששולמו לאחר חקיקת החוק. בנוסף, בית המשפט ציטט פסקי דין קודמים לפיהם מקבל שיק שעליו כתוב תאריך עתידי, חזקה עליו שקיבל אותו על תנאי, אלא אם כן יש הוכחה להסכם מיוחד הקובע אחרת. לפיכך, נדחה ערעורה של החברה הבונה, שערערה על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, והחברה חויבה לשלם הוצאות בסך 5,000 ₪ למשיב.