עת"מ 641/08

תקציר

השאלה היא אם העברת חלקת קרקע לעירייה הייתה עסקה וולונטרית או רכישה כפויה שקולה להפקעה. אם מדובר ברכישה כפויה, בית המשפט יצטרך לדון באפשרות לבטל את הרכישה בשל נטישת מטרתה. העותר טוען כי החלקה הופקעה ויש להחזירה, בשל נטישת מטרת ההפקעה. המשיבים, לעומת זאת, טוענים כי מדובר בעסקה מרצון. בית המשפט בוחן פסיקות קודמות ומוצא כי השאלה האם העברה היא מרצון או בכפייה תלויה בנסיבותיו של כל מקרה, בהוראות חוק ההפקעה העומדות על הפרק, בייעוד הקרקע, ביוזם התכניות, בתמורה שניתנה ועוד. במקרה זה, בית המשפט מוצא כי העסקה נעשתה מרצון ולא בכפייה. העסקה היא תוצאה של שנים של הליכי תכנון שיזמו בעלי הקרקע, שעמדו ליהנות מההעברה. אין עדות לפגמים כלשהם במשא ומתן, ובעלי הקרקע קיבלו תמורה בדמות ויתור על היטלים והגדלת אחוזי הבנייה. כמו כן, התמהמהות העירייה בפיתוח החלקה לצרכי ציבור אינה בלתי סבירה, וייעוד הקרקע לא השתנה. אשר על כן, בקשת הביטול נדחית, והעותר חויב לשלם למשיבים הוצאות משפט בסך 15,000 ₪.