ה"ת 49116-06-13

תקציר

בית המשפט בחן בקשה להחזרת רכב שנתפס בבעלות המבקש, סקודה עם לוחית רישוי שמספרו 29-734-10. הרכב נתפס ביום 9.6.2013 לאחר שהמבקש עוכב על ידי המשטרה בגין הסעת שלושה נוסעים שלא החזיקו בהיתרי כניסה חוקיים לישראל. המבקש לא הואשם בעבירה כלשהי. על פי תיק החקירה, קיימות ראיות לכך שהמבקש עבר עבירה לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל. מהתיק עולה כי המשטרה לא תיעדה את ההחלטה לתפוס את הרכב, ולא נמסרה למבקש כל הודעה בכתב בדבר התפיסה, הצדקתה או משכה. הדבר מהווה פגיעה בזכות הקניין החוקתית של המבקש. ישנם שני חוקים רלוונטיים המצדיקים תפיסת רכב במקרה זה. פקודת סדר הדין הפלילי מאפשרת לתפוס רכב ששימש לביצוע עבירה לתקופה של עד שישה חודשים. חוק הכניסה לישראל מתיר תפיסה מנהלית של רכב לתקופה מרבית של 30 יום אם יש יסוד להאמין שנעברה עבירה לפי הוראותיו. לכל חוק יש הצדקות שונות לתפיסה, ותקופת התפיסה אינה ניתנת להחלפה. למשטרה יש סמכות לתפוס רכב על פי שני החוקים אם מתקיימים הקריטריונים הרלוונטיים. בית המשפט מצא כי לא ניתנה למבקש הודעה מספקת כנדרש בחוק, והיעדר תיעוד על ידי המשטרה משמעו כי תקופת התפיסה לפי חוק הכניסה לישראל ככל הנראה הסתיימה. מאחר והמשטרה לא עמדה בדרישות החוק, יש להחזיר את הרכב למבקש ללא תנאים. בית המשפט לא נדרש להכריע האם פקודת סדר הדין הפלילי חלה, שכן סביר להניח שתקופת 30 הימים לפי חוק הכניסה לישראל הסתיימה. פסק הדין מדגיש את חשיבות התיעוד וההודעה הראויים לאזרחים שרכושם נתפס על ידי המשטרה, על מנת להבטיח את שמירת זכויותיהם ואת הוגנות ההליך המשפטי בכללותו.