בש"פ 7580/13

תקציר

ההחלטה נשוא הערעור מתייחסת לבקשה לעיכוב המערער עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו. המערער הואשם במספר עבירות, בהן סיכון חיי אדם בנתיב תנועה, תקיפת שוטרים ואיומים. הערכאה הנמוכה יותר נענתה לבקשת התביעה למעצרו של המערער, ולא מצאה חלופה למעצר שיש בה כדי לשלול את הסכנה הנשקפת מהמערער. בערעור נטען כי שגה בית המשפט בכך שלא מילא אחר המלצת שירות המבחן לבחון את האפשרות להשהות את המערער בקהילה טיפולית סגורה. עוד נטען, כי לא ניתן משקל מספק לעברו הפלילי הנקי של המערער ולגילו הצעיר. בא כוחו של המערער ביקש לאפשר למרשו לעבור שיקום בעודו עצור. במהלך הדיון בערעור הציע אביו של המערער להטיל מעצר בית של 24 שעות תוך פיקוח אלקטרוני. עם זאת, צוין כי ההורים היו מוכנים לכך רק לאחר שמיצו אפשרויות אחרות. המדינה הדגישה את חומרת העבירות הנוכחיות, שבוצעו בעת שהמערער שוחרר בהמתנה לגזר דינו בגין עבירות קודמות. עוד צוין כי המערער לא ביקש שיקום לפני מעצרו וסירב בעבר להשתתף בתוכניות שיקום. השופט הכיר בכך שמעצר עד תום ההליכים הוא הנורמה, במיוחד בתיקי מרדף, וכי שחרור לשיקום הוא חריג. השופט קיבל את הערעור בחלקו, והורה על תסקיר משלים של שירות המבחן לבחינת האפשרות להטיל מעצר בית בפיקוח למשך 24 שעות בבית הוריו של המערער. השופט הדגיש כי החלטה זו אינה שוללת כל אפשרות וכי בית המשפט המחוזי ישקול בסופו של דבר את החלופות שהוצעו. לפיכך התקבל הערעור רק כדי לאפשר את הגשת הדו"ח המשלים, והעניין הוחזר לבית המשפט המחוזי לדיון נוסף.